זה יום הקניות שלי צעדתי בצעדים חפוזים כשניגשה אישה נחמדה ואמרה לי" שלום," "שלום" עניתי ומיהרתי לדרכי " את לא זוכרת אותי " אמרה האישה , נעצרתי פניתי להביט באישה היא נראתה בשנות ה-50 המוקדמות " מצטערת אך לא " השבתי ," תותי" אמרה האישה" אני תותי" אמרתי "מצטערת " ופניתי לדרכי בחופזה אך חשבתי תותי זה לא אומר לי כלום. מי זו תותי ? ניסיתי לפתוח את מגירות המחשבה ולנסות לגלות מי זו תותי , בערב אחרי כול הריצות של היום ישבתי במרפסת עם כוס קפה ושוב המחשבות במוחי מתגלגלות תותי ! מי זו תותי? ופיתום נזכרתי , זה היה בסוף חופש פסח ואני בת -14 במרכז המושבה היו שני עצי תות אדומים וטעימים לשם אהבתי ללכת לשבת בין ענפיו ולזלול תותים מיהרתי לעצים אך פתאום שמתי כול בכי , בכי תמרורים בכי של ילדה קטנה התקרבתי וראיתי ילדה על העץ כול פניה סגולות ודמעות כמעין המתגבר , הכרתי את הילדה כול שנה בפסח הם ההורים והיא באו למושבה לנשום אוויר צח ( הילדה הייתה חולה אסמה קצרת בעברית במושבה היה רופא מומחה לקצרת והרבה ילדים עם הוריהם הגיעו לתקופות שונות לטיפול ) " למה את בוכה "" רררציתי לאכול תותים והענף שטיפסתי עליו נשבר ואני לא יייייכולה לרדת " השייבה הקטנה ," חקי אני מיד חוזרת " אמרתי והלכתי על הבוסתן שלא היה רחוק ושם היו ארגזים גררתי שני ארגזים הנחתי ליד העץ עליתי עליהם ואמרתי לקטנה " רדי ושבי על הכתפיים ואני הוריד אותך משם" ישבה הפצפונת על כתפי וניסיתי לרדת מהארגזים אך אבדתי שווי משקל ונפלתי על עצם הזנב כשהשובבה על ידי היא מחייכת ואני כואבת היא צוחקת מאושר ואני עוד רגעה בוכה , עוד אני מתאפקת התאספו סביבנו הרבה ילדים ומחו לנו כפיים . את שם הילדה לא ידענו אך קראנו לה תותי . כמה אני מצטערת שלא עצרתי לדבר עם אותה אישה הרבה שאלות עולות לי בראש איך היא מרגישה ? מדוע היא במושבה ? ואיך שמה ? ומי יודע עם הפגוש אותה שוב ? ! אני מצטערת שנחפזתי .
כמה טעים פרי עץ התות 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
maylo
