כבד את עצמך ואת הזולת

אני לא לובש מסכה כך אבי אמר  

בימים שבין המייצרים שאדם עושה לעצמו חשבון נפש ,

הורי כפי שכבר כתבתי היו ניצולי השואה וכן הם החליטו שאין דבר כזה ה' כי עם היה הוא לא היה משמיד כול כך הרבה יהודים זקנים וטף ולכן מן הסתם לא צמו ביום כיפור ולא הלכו לבית הכנסת. גרנו בחצר האחורית של בית הכנסת הגדולה  שבמושבתנו הקטנה, וביום זה אני כילדה מאוד רציתי ללכת לבית כנסת כול החברים שלי היו שם משחקים, משתוללים, עולים ויורדים לעזרת נשים ואני מרחוק משקיפה וכול כך רוצה ללכת . אמרתי לאבי אתה יודע אתה צריך להאמין ב-ה' כי עם בכול זאת הוא קיים הוא בתך כועס עליך מאוד ועם לא לא נוראה לא קרה כלום בסך הכול צמתה יום וכאן נכנס אבי להסבר ארוך וממושך שתמציתו אין דבר כזה . ואחרי הדיבורים הארוכים אמר לי בואי תראי את כול הצדיקים מה הם עושים ולכך אותי מאחורי הבית שם אמדו כמה אבות של חברותי כול אחד בזמן אחר ועשנו סיגריה את רואה את הצבועים האלו אין להם אומץ לגיד שהם לא צמים אין להם אומץ לומר שאין ה' כי עם זה זמן של חשבון נפש איך הם לא מפחדים . ישבתי וחשבתי איך אנשים משקרים לילדים שלהם לחברה ולעצמם . אבי לפחות לא שקרן ! באותם ימים היה צריך הרבה אומץ לעמוד מול חברה ולומר אני לא דתי לא מסורתי ולא צם בכיפור במיוחד במושבה קטנה שכולם מכירים את כולם .ולי כילדה קטנה במיוחד נוסף לכול קראו לי הכופרת .        

לכול מי שמאמין