כבד את עצמך ואת הזולת

חברים הפוסט שאני כותבת עכשיו מאוד מאוד קשה לי .

לפני עשר שנים עבדתי כרכזת קשישים במועדון המתנ'ס ,  ושם עתודתי לחברה שגם היא רכזת מועדון קשישים ונוצר קשר ידידותי בין שנינו.  בתחילה בקשר מקצועי ארגנו טיולים למועדון ביחד הרצאות וגם את החגים. הזמנו קבוצה אחת לארח קבוצה שניה .מסיבות שלא תלויות בי עברתי מי ריכוז מועדון למדריכה בצהרון ,אך החברות בין שתינו העמיקה והידידות עברה לפסים אישים, נהגנו לצאת לסרטים ,הצגות ולבתי קפה לסתם פטפוטי חולין .

 לפני שנתיים אמרה לי אילנה ( שם בדוי ) שיש לה שקע קטן ביד והאגודל לא זזה זה באמת ניראה משונה כי התחושה באצבע  פשוט לא הייתה! חשבנו ביחד מזה יכול להיות ?אילנה אלכה לכול מיני רופאים עשתה בדיקות אך זה רק החמיר כי לעט, לעט האצבעות שותקו. אחרי מספר חודשים לא פשוטים נודה שיש לה את המחלה   ALS  שפרושה טרשת נפוצה שבו הגפיים מפסיקות לפעול ובמשך הזמן בית הבליעה והנשימה נפגעים להיום אילנה מושכת רגל ויש לה נעל +קפיץ ואצבעות הידיים לא פעילות אך העתיד לא ניראה ורוד . 19.10 באולפן שישי אילנה התראינה ושם סיפרה על טיפול ניסיוני שעברה שבו לצערי חברת תרופות טבע עשתה מעשה שלא יעשה  ניסוי שלא הצליח על עכברים ובכול זאת נעשה על בני אדם.  אני חובה איתה את תהליך ההידרדרות וליבי נימחץ היום אילנה התקשרה אלי וביקשה שניפגש בביתה היא נפלה אתמול .   

אני צועקת לשמיים !!! די !!!

אני קונה מידי פעם את עיתון לאישה אני קורא לעיתון ביבי-סיטר מפני שאני קורא דף ונרדמת לפני כמה ימים התגלגל לידי עיתון ישן ובוא כתבה של עמוס אלנבוגן .

                                איך שהזמן רץ כשנהנים

שנות העשרים –דירה שכורה

שנות הארבעים –דירת גן סביונים חמציצים הירוקה .

שנות השישים – דיור מוגן .

שנות העשרים- שוקולד פרה בגלל המנצ'יז.

שנות הארבעים- אנטריקוט , פילה ,סינטה, ריבס ונתח קצבים .

שנות השישים –מה שהפרה אוכלת בגלל הבריאות .

שנות העשרים- מיני שלא מכסה כלום .

שנות הארבעים – מחויט שיחשבו שאת מישהו .

שנות השישים- בגד שיכסה את כול הפגמים .

שנות העשרים – שלוש פעמים ביום עם החבר\ה.

שנות הארבעים –שלוש פעמים בחודש עם הבעל? או האישה?

שנות השישים- שלוש פעמים ביום עם האינטרנט .

שנות העשרים-  שנתיים" הכול כולל" במזרח .

שנות הארבעים-שבועיים  "הכול כלול " באנטליה .

שנות השישים- יומיים "הכול כלול " באיכילוב .

שנות העשרים- מדרגות .

שנות הארבעים- מדרגות מס.

שנות השישים- מדרגות הרבנות .

מי אמר שהזמן עובר אולי הזמן עומד ואנחנו עוברים?!

איך שהזמן רץ שנענים

ראיה

 יש אנשים שרואים לרחוק  יכולת לחזות את צעדי חייהם לטווח ארוך גם מתכננים את רצונם כמה צעדים קדימה  ללימודים , לבניה , מה רצונם מכונים למטרה ושואפים לשם .

יש אנשים שראיתם לטווח קצר , מה ילד יום הם חושבים רק על המחר עברנו את היום בשלום טוב ומרגישים בטוח בצעד אחר צעד  יש פרנסה , יש אוכל ברוך השם .

יש אנשים שלא רואים כלום רק את עצמם ולא נותנים דין וחשבון לאיש , כאילו רק הם בעולם וכול השאר נועדו לשרת אותם ,דורסים את כול מי שעובר לידם .

יש מי שרואה את כול העולם בורוד , ויש מי שרואה שחורות .ואני אומרת כך את הכול להכניס לבלנדר ולערבב ואז הראיה לחיים הם ריאליסטים לגבי לצפות  לעתיד ולעלות בסולם שלב אחר שלב ליראות גם את הזולת אך לא לשכוח את עצמך  לדעת שיש גם דברים פחות נעימים ולתת להם את הדעת , וכשמסתכלים סביב סביב רואים את המעשים הטובים את הנוף הפריחה את היופי באדם. יש לי כוונה יום יומית לכמה דברים, לתת למישהו דבר מה, לקבל ממישהו ידע חדש ,לזרוק מהבית חפץ אשר אין לו טואלט לבית לקינות דבר מה חדש  קטן ככול שהיה .והחשוב מכול  ליראות להסתכל ולהיות רגיש למה שיש מסביב כי אנו לא לבד בעולם ולא טוב האדם לבדו .

                                             סוד האושר הוא אהבת האמת בשכל ,

                                             אהבת היושר בחיים,

                                             אהבת היופי ברגש,

                                             אהבת הטוב במעשה .