כבד את עצמך ואת הזולת

סלינו על כתפינו ראשינו עטורים

         בת חמש בקיבוץ

זה החג הבולט ביותר בקיבוץ אני חושבת שכבר אחרי פסח או שאני מגזימה אך זכור לי בחדר האוכל חזרה של המקהלה שיבולים, שיבולים ,שיבולים עומרים ........... את ציח צוח הכלים החקלאים שכבר לא בשימוש יום יומי משמשים רק לקישוט ברחבי המשק. את האלומות שמסדרים בגורן .

מאוד אהבתי את החג, את האווירה, את עוגות הגבינה, והלבן . קיבוץ שלם לובש לבן בגדים זרים דגלים הכול לבן כמו כלה בחתונתה . זוגות של ילדים בשירה הורים עם ילדיהם הבכורים שנולדו אותה שנה אפילו טומטום החמור היה לו שרשרת של פרחים על הצוור. יורדים לגורן בשירה סלינו על........ כול המשק יורד לשדות בריקודים ושירים .

היפו כול זה היום הקיבוצים על הפנים .

בעיר או בכפר לא ממש מציינים פה ושם בגנים או במתנ'ס אך חוץ מי זה שום כלום חבל חג כול כך יפה  

                                       חג-שמח    

הנשיקה הראשונה

הנשיקה הראשונה על הספסל בגן זה תחילתו של שיר בשנות השישים אך בשבילי זה לא רק שיר זאת המציאות.

 הייתי בת -14 רקדתי בחוג לריקודי עם בקבוצה של הצעירים אני וחברתי מזל שהיא היום גיסתי החלטנו להישאר לחוג של הבוגרים שבו רקד האח של מזל הם רקדו כול כך יפה הם גם היו הקבוצה הייצוגית של הישוב ואנו הקטנות ישבנו קסומות ירוקות מקנא הם רקדו כול כך יפה התאמה בין הזוגות היה אושר לעניים ,ישבנו שם ולא הרגשנו איך שהזמן חולף כשהחזרות פסקו גיליתי שהשעה 1:00בלילה אני גרתי במושבה ואילו מקום החזרות היו באולם בשכונה והמרחק לביתי היה רחוק, בדרך כלל מזל ועוד כמה חברות ליו אותי לביתי והן היו חוזרות ביחד לביתן אך בניתים הן הלכו ואני ומזל נשארנו לבד .

ניגש אלינו האח של מזל כעס ואמר למה לא הלכת הביתה!!! היא ניסתה להסביר אך לא היה מוכן לשמוע ואמר לחבר שלו תלווה את מזל הביתה ואני אקח  את השובבה השנייה לביתה . אני כמובן שמחתי מאוד כי בתוך תוכי אהבתי את האח של מזל וזה מאוד אחניף  לי שאני הקטנה והוא הרקדן הגדול מסתכל לכיווני ומוכן ללוות אותי הביתה. הלכתי בשקט ולא פציתי  פה הגענו למחצית הדרך על אם הדרך יש ספסל בין השיחים ליד עץ השקמה בואי נשב לנוח, הנהנתי בראשי לאות של הסכמה התיישבנו על הספסל הוא התקרב אלי ואני התרחקתי הוא התקרב ואני מתרחקת עד אשר הגעתי לקצה הספסל ולא היה לי לאן לזוז הוא שם את ידו על משענת הספסל ואני רציתי למות משמחה ומבושה ומדפיקות הלב חשבתי שגם הוא שומע את הלב יוצא מהמקום אך הוא אמר את יודעת "כבר הרבה זמן שמתי לב שגדלת ואת יפה מאוד ". מזל שהיה לילה כך שהוא לא ראה איך אני מסמיקה הוא ליטף את שערי ולי היה כול כך נעים הוא קרב את פיו לפי ראיתי כוכבים של אושר דגדוגים בבטן של התרגשות  הנשיקה הזו נמצאת על שפתותי מתוקה מתוקה וחום נעים מתבשת בגופי גם היום כשאני חושבת על זה, היו לי הרבה נשיקות בימי חיי , אני מאוד אוהבת להתנשק אך אותה נשיקה היא לעולם לא תישכח .מאז  עברו הרבה שנים האח של מזל היום אישי היקר אך תמיד שמשמעים את השיר אני מפליגה לימי נעורי התמימים והנעימים .   

ספרו גם אתם על הנשיקה הראשונה שלכם

                                       סוף שבוע נעים .

היום הזמנתי את הילד למשרדי (לשם הנוחיות ניתן לו שם אבי ) אני רוצה לתאר לכם את המשרד חדרון עם שטיח במרכז החדר שולחן עגול קטן ומסביב כורסאות נוחות לילדים   ובצד שולחן משרדי עליו משחקים שקטים וטייפ .

   נכנס אבי לחדרי בחשש לא ידע מה עומד לפניו ביודעו שעם מוזמנים לחדרי זה רציני בקשתי אותו לשבת ונתתי לו שנייה להתמקם באתי ישבתי לידו .

   אתה יודע למה הזמנתי אותך למשרד ?

לא השיב אבי,

אני רוצה שתדע שאני מאוד אוהבת אותך ובזמן האחרון היו חילופי מילים לא נעימים בין שנינו ,

אני יודע ,

ואני רוצה לנסות לשפר את ההרגשה שלך ושלי בצהרון , מה אתה חושב ?

גם לי לא נעים .

היה רגע של שקט

אני העלה בפניך את הבעיה וניראה עם נוכל לפתור את זה ביחד מה שליבי מנבא שנצליח כי אנחנו רוצים

הה, הה, השיב

אתה יודע שצהרון זה מקום שבוא במקום ללכת הביתה באים עליו ילדים כמוך שההורים עובדים המקום  הזה בית פה אוכלים מכינים שעורים וגם משחקים להבדיל מביתך שזה המקום של משפחתך כאן זה מקום של כמה ילדים מכול מיני משפחות שהם בעצם משפחת הצהרון , ליטפתי את ראשו והתקרבתי ,

הסתכל עלי אבי ואמר

אני לא מרגיש פה כמו במשפחה !

למה ?

כי אני צריך פרטיות ואין לי .

אביל'  אתה יודע אני פה לעזור בואו נחשוב ביחד להיות אחרי הבניין אני לא מרשה  לבנות מחבו שאני לא רואה אותך גם אני לא מרשה בוא נלך לחצר נסתכל היטב וניראה עם יש מקום בוא תוכל להתבודד וגם שאני או המדריכים  יהיו בקשר עין איתך למען ביטחונך ,  אך בעצם למה חשוב לך כול כך הלבד ?

תראי אני אומר לה דוגרי כול היום אני בבית הספר והמורה משגעת אותי והילדים והרעש אני צריך שקט !יש לי משחקים שאני חוקר אני פשוט צריך לחשוב .

טוב מקובל עלי בוא ניקרא למדריכים אך לפני כן אני רוצה עסקם בחתימת יד שאתה עומד בתנאים של הצהרון וני מוצאת לך מקום בשבילך לרוגע .

לחצנו ידיים ואפילו זכיתי לחיבוק קראתי למדריכים הישרים של אבי סיפרנו מה סיכמנו גם המדריכות לחצו את ידו עם חיבוק, יצאנו לחצר ושם ליד חלקת הספורט יש מקום עם הרבה חול של קפיצה לרוחק

החלטנו שזה זה פינת השקט של אבי חיוך של אושר נסוך על פניו נכנס אבי לכיתה