יום שישי ולי יש כאבי שינים. יופי יש לי בפה עוד שינים שלי אבל למה לכאוב למה השן מזכירה לי שהיא קימת ,יום שישי ויש לי כול כך רבה עבודה, אני צריחה לעזוב הכול ולרוץ לרופא שינים .ייאוש! ממש ייאוש ! הגעתי למרפאה מיבבת בלי אפסקה עוד רגע אמרה לי האחות מיד התפנה ואני מכניסה אותך לרופא. ידי מונחת על הלכי מתכרבלת לי בפינה וממתינה והזמן זוחל והבטן כואבת מפחד עכשיו איני יודעת הכאן לאחוז בלחי או בבטן, אני מרגישה מסכנה ובבית בלגן עוד רגע דמעות יפרצו מהעניים כמו סכר והשיטפון יגיע כך יושבת אני ומרחמת על עצמי ופתאום אני שומעת את שמי בבקשה להיכנס לרופא. פה אני צריכה להתבדות אני פוחדת מרופא שינים, אני נרתעת ממכונת הקידוח, אין לי אוויר אני בפאניקה , כמה תרגילי נשימה מילה חמה של הרופא ועברתי את שלו הזריקה לא הלאה אוכם בכול קורותיי בקליניקה רק אומר שיש לי פחות שן בפה והתברר שבגלל שאני מזניחה ומפחדת עכשיו יש לי טיפול ארוך וממושך ועוד דבר אני צריכה בנק ים של כסף( אולי אני העשה מגביות ) והשבת טוב מטעמים שלי לא יוכלו בני משפחתי אישי נסע וקנה
אוכל מי מאמא דלישס ואני מרחמת על עצמי נכנסת למיטה.
שבת שלום לכולם !








