לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אישה לוויתן

"..אבל היא אמרה לעצמה שאפילו האהבה איננה התכלית, היא רק איזה חומר-נפש, שהכמיהה אליו חזקה לפעמים ממנו עצמו, כי אהבות נולדות וגוועות כמו עונות, ורק מה שנשאר לה מהן, המשקע, חשוב באמת"

כינוי:  נעה*

בת: 34

ICQ: 172397003 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

12/2014

חלומונרו


 

אתם לא מכירים אותי אבל

אני שלכם. אתם עשיתם אותי דרך הרגליים,

במו ידיכם. אתם שחפרתם לי קבר מזהב

האם אתם חושבים עלי עכשיו?

אוהביי, רוצחיי,

ששרטטתם בדם את החיוך על שפתיי

הצבתם אותי על מסכי האקרנים           

השחזתם הסכין כבידור להמונים

 

אני, שלא הייתי אני

לולא אתם. אני שהייתי  

הסקס האחר שלכם, הפנטזיה האולטימטיבית

למעשי אוננות. אתם הפכתם אותי סמל -

ואני רציתי לעשות אמנות.

בתוכי הייתם בוכים בלילות, הייתי מזמזמת לכם

שיר ערש קדמשנתי, כמו בדיחה מעולה

בעיניי הנוגות, בקולי הנפלא

 

מצאתם בי נחמה, ברגליי הארוכות

בבוהק שיניי, בעורי הלבן. תפסתם מחסה

בצל המחשוף בין שדיי

בסיגריה הארוכה שבין אצבעותיי

בבד השיפון של שמלתי הלבנה

בראתם לכם אישה נאמנה

וחלמתם, וחשקתם וסגדתם

ועשיתם לכם דמות, פסל

ותמונה. 

 

מי אתם, אנשים הזרים לי

מאוהבים בי מבלי שאכיר אתכם

מבלי שתכירו אותי.

מבקשים את כל כולי, לטעום חתיכה ממני

אתם לא רוצים אותי -

אתם רוצים להיות כמוני

 

הייתם מחלקים אותי כמו עוגה לאורחים,

חופנים ישבני בידיים מזיעות

אולי מניחים אותי לראווה בסלון

מטביעים צילכם בעיניי הבהירות

חולצים עקביי, מפסקים שתי רגליי;

הייתם מביטים דרכי, לא עליי

 

ומה היה נותר לכם ממני, מה היה נשאר לי מכם

אם שערי הזהוב שיבה היה, אם עורי החלק היה קמל

הייתי משעממת אתכם עד מוות, שחקנית מכובדת

עם מה שפעם היו קימוריי, בושם זול, ריח עצל

מה היה נותר לי ממני אם לא הייתם רוצים בי

אם דמותי כבר לא הייתה

משתקפת בקרנית עיניכם

מעולם לא הייתי שייכת לאף אחד, לכן אני

רק שלכם.

 

ומי אהיה לאחר שאחלוף

ביקשתי להשתעשע בספק הקל

שיש לי אותי גם

כשאין לי קהל. האם אני

אני, גם אם יד כל במנוחה לא תמשש

אחרי הכל רציתי לחיות לנצח

בת 36.

 

נכתב על ידי נעה* , 3/12/2014 14:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



49,816
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעה* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעה* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)