תמיד עלתה בי המחשבה מה יקרה אם מישהו קרוב אלי ימות?
מה אני יעשה?האם החיים ימשיכו למרות הכל?
איך באמת אפשר לחיות בלי אח,אחות,אמא,אבא..אם מישהו שכל חייך היה כל כך קרוב אלייך?
לא חושבת שאוכל להמשיך לחיות ככה,אם מישהו יחסר לי.
למה?
אם מישהו שהיה קרוב אלי כמו אח,אבל א באמת אחי הלך ואנני מסוגלת לחיות
לא אוכל לעמוד מול מוות של מישהו יקר יותר.
כמובן שפה בכלל לא מדובר על מוות,הוא עדיין לא מת,אך בשבילי כן.
אנני מסוגלת לחיות ככה,תמיד אני מרגישה שחייב להיות משהו שיעסיק אותי
משהו שיקרה כדי שלא אחשוב עליו בכלל.
שאני לבד ואין לי מה לעשות והשעמום גובר אני חושבת על כמה היה כיף איתו,
כמה הוא חסר לי,כמה שאני צריכה את החרא הזה כרגע.
אני כל כך כועסתעל עצמי,לא עליו עליי...שנתתי ללב שלו להכניס אותו אליו.
שמישהו נכנס ללב אין מצב שהוא יצא ואכן לאחר חודש או יותר עדיין זה לא עובר.
מי יודע מה יקרה אחרי שנה,אולי אז יהיה יותר נחמד...
אבלל אני יודעת משהו אחד:
שהוא הלך,משהו ממני הלך איתו =[
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~מיריתוש~