מזמן לא כתבתי בבלוג אבל הרגשתי שאני חייבת.
חייבת לכתוב את מה שאני מרגישה.
החיים שלי מתחרבים,אני במסע כוחות כל הזמן.
ההורים שלי כל כך לא מבינים אותי,
כל כך לא יודעים מי אני...אני בהלםם
אמא שלי יודעת רק לצעוק עלי זה נמאס,
לבקש ואז לצעוק...דיי אי אפשר ככה.
אני מתה לעזוב ת'בית הזה
ואני עוד יעזוב בסוף כי לא אוכל לסבול את זה
כמה שאני מנסה לדבר איתם זה לא עוזר,
זה מעצבן אותי עם ההתהגות שלהם כלפי
כאילו אמא שלי אומנם התחנתה בגיל הזה
ואולי היא מצפה שאני יעשה מה שהיא עשתה בגילה
אבל שתבין שאני לא כמוהה
אני שוה וזהו.
אוףףף עצבים.
פתאום אני עומדת על שלי אז הם מתרגזים
יאללה אין לי כוח :S
-
מכאן לצד אחר...
סופרלנדד...
שיקי...
היה כיף...
להלהלה תקנאו
סתעםםם...
יודעת שכולם היו אבל גם אני P=
בוועאהההההה... D:
להלה אין תמונות אח שלי על המחשב שלו
רק שם יש OSB לי אין =[
זהו,תגיבו אל תהיו חלאותת....עצוב לי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~מיריתוש~