חשש כבד

לפעמים אני רוצה להפסיק לחשוב ולעבור לעולם של הזיות. למקום שאין בו רגשות או דאגות, למקום שבו כולם שמחים.

לחיות את החיים בספונטניות.

לפעמים בחיים של בן אדם יש נקודת מפנה, משהו שגורם לך לחשוב אחרת, להעריך יותר את מה שיש לך כבר. גורמת לך לקום כל בוקר בהכרת תודה.

בהתפשרות מעטה על איזה טנדר ישן וחורק כשברקע מתנגנים להם Ramones.

כשחם והמזגן לא עובד ומזיעים לתוך מכנסי ג'ינס הקרועים והקצרצרים שלך, כשטיפות הזיעה נוטפות על החלק העליון של הבגד ים שלך, כשלראשך כובע קש ישן מהחנות בפינה.

כשאת יושבת ולא יודעת מי יושב לידך, כשאת יושבת ולא יודעת לאן הדרך לוקחת אותך.

ובלי דאגות יושבת ושרה וצועקת, וחם לך. השיער מתעופף במשב רוח קטן שחלף.

כשהזר עוצר בתחנת דלק נטושה ואת הולכת לקנות שתייה קרה מהמכונה. ואת שותה עד הטיפה האחרונה בתקווה ותתקררי מעט וממשיכה בדרך אל הלא נודע.