אהבה היא כמו אגם שקט, מקלט בסערה.

היא שולחת אור ותכלת, קרן אור בליל קרה.

ובימים כאלה שהיא כבר לא איתך, זיכרון האהבה יהיה ביתך.

אהבה פתוחה כמו דלת לארוך השנים מזמינה אותך לגשת לראות המ יש בפנים.

ואם הלכת לאיבוד ולא מצאת שביל זכרון האהבה אותך יוביל.

יש האומרים שאהבה טובה ומתוקה,

ויש אומרים קשה היא, ויש אומרים רכה.

יש האומרים שהיא איננה, שמזמן אבדה,

ויש האומריםש היא הכל ואין עוד מלבדה.

ואולי היא אוקיינוס,

מערבולת של כאב,

כמו הגשם המכה לשווא,

כמו רוח שצורב.

גם אם אחיה לנצח, אל כל חלום נשכח זיכרון האהבה יחזיר אותך.

אולי זה החזון??

אולי...