 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
לא ארץ לצעירים (או: למה לא תראו אותי אצל דילן)
וול, וול, וול..וואט דו יו נואו. השבוע סגרתי שבת בבסיס. בעודי מחפש בידור זול במכשיר הקורא לעצמו טלויזיה, זפזופ מהיר בין MTV ל-VH1 הציע לי או את ההרכב החדש של השוגבייבז (היכונו לעשור של חיקויי ליידי גאגא), או את בון ג'ובי (לורד גאגא שהקדים את זמנו ככל הנראה). איזה כיף. ולפתע, משום מקום, כמו אביר על סוס לבן, בMTV MUSIC (איפה הימים של MTV 2 ביס?), התנוסס לפתע שמו של לא אחר מבוב פאקינג דילן. "ג'יזס קרייסט" צווחתי לעצמי, כאילו הדילן מעולם לא היה צימרמן, "בוב פאקינג דילן בMTV MUSIC, האם אקבל 3 דקות של נחת?". התשובה הייתה פשוטה. לא. הסינגל כריסמס החדש של בוב "בעצם פאק חנוכה, אני חוזר לסנטה" דילן, הם 2:51 דקות של חתול שנקלע בטעות למכונת כביסה, צווח צווחות איומות מנשוא בעודו הופך לתיק פרווה של גוצ'י. והנה, כמה ימים אחרי אנחנו מתבשרים על בואם של ענקי עבר; אלטון ג'ון, בוב דילן ורוד סטיוארט, כולם יבואו לחמם את הקיץ הקרוב והגזעי הזה. טוב, תלוי את מי שואלים. אני ארשה לעצמי לומר שלאביב רז מכיתה י'ב במקיף ח' אשדוד, שמאוד אבל מאוד אוהב את וומפייר וויקנד, מג'מט ועוד כמה אנשים רלוונטים לעולם המוזיקה של היום - אלטון ג'ון, רוד סטיוארט וכן - גם דילן, לא מדגדגים לו את הביצה השמאלית. וכן, לשאלתכם, אביב רז הבדיוני יודע את כל Blonde on Blonde הקלאסי בע''פ, כי ההורים שלו גידלו אותו על זה. אבל יודעים מה? עדיין לא איכפת לו. לעומת זאת, לאיילה ואריק רז, הוריו של אביב, איכפת עד מאוד; למעשה, הם היו בשורה הראשונה של רוג'ר ווטרס (הם התנשקו לראשונה לצלילי דה וול), רוקדים כאילו אין מחר. ואצל מקרטני? אצל מקרטני הם עישנו לראשונה מזה 25 שנה את הג'וינט היקר שהזניחו מאז שאביב נולד. הו כן, כיף לבני 40 ומעלה בתרבות הלייב הבינלאומית של ישראל כיום. נו איך לא? הסאונדטראק של חייהם חוזר אליהם כמו פאזל שמתחבר מעצמו לאט לאט, מאמן לאמן שבא והולך, משאיר את מדינתנו הקטנטונת ברגליים פתוחות לענק הבא שימלא את פארק הירקון (ואת כיסו האישי). אבל מה עם אביב רז? אביב, ממש אתמול, איבד את בתוליו לצלילי "Sex On Fire" של קינגז, עם חברתו מזה שנה וחצי, אודליה כץ הבדיונית. מה עם אביב? לעומת הוריו היקרים, שהפריים של חייהם כבר הרחק מאחור - הסאונדטראק של חייו הוא כאן ועכשיו, ולמרות שהוא מוקיר ומעריך את החשיבות ההיסטורית של הסאונדטראק של אמא ואבא, הסאונדטראק שלו נשמע אחרת לגמרי מדארק סייד, סרג'נט פפר וברות'רז אין ארמז; הוא התנשק לראשונה לצלילי "Time of your Life" של גרין דיי, והרים גיטרה לראשונה בעקבות "When The Sun Goes Down" של ארקטיק מאנקיז. ונחשו מה - זה הכל קורה כאן ועכשיו. לא מגיע לאביב רז הבדיוני..לחיות את הסאונדטראק של חייו, בלייב, כאן ועכשיו? במקום..לטס סיי..עוד 30 שנה, כמו מה שקורה כרגע להוריו, שעם כל הכבוד, איתם כבר פישלתם, מפיקים יקרים?
ובכן, אני מניח שאת הנקודה הראשונה שלי הבהרתי, ואני גם אגע בה שוב בהמשך, אבל יש עוד נקודה חשובה אחת לעסוק בה; חברים, הגיע הזמן להודות באמת, בוב דילן לא רק נראה היום כמו לאמה - הוא גם שר כמו לאמה; ולפני מטר תגובות והאשמות הפארטי פופר שלכם כלפיי, תנו לי להקדים תרופה למכה; נכון, הקול שלו מאז ומתמיד היה שחוק, וביסיידס - למי איכפת מהקול של דילן? זה בכלל לא הקטע שלו. דילן הוא משורר ענק, זמר מחאה פורץ גבולות, מהפכן מוזיקלי בעל אין סוף צורות ואיש רוח מאין כמותו! למעשה, אין ספק שדילן הוא הסינגר-סונגרייטר החשוב ביותר של המאה הקודמת. אבל זו בדיוק הנקודה. של המאה הקודמת. פור פאק סייק, תסתכלו עליו! כולו עצמות! ולמה הוא לא מתגלח לעזאזל, זה איזה קטע דילני חדש? זה המסע הבא שלו? תחילה סיבוב פולקי חלוצי בארה''ב, מעבר לרוקנרול, מיהדות לנצרות ושוב ליהדות, ועכשיו..כרטיס מועדון ללאמות של מאצ'ו פיצ'ו? פאק מאן, מה חשבת לעצמך עם השיער ניל יאנג והזקן תיש הזה?
אבל עכשיו ברצינות; בניגוד להרבה אנשים בגילו של דילן, דילן כבר ממזמן לא רלוונטי לעולם המוזיקה, ולא יעזרו גם 200 השמעות של אלבומו החדש אצל יואב קוטנר; ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא חושב שעל רוקר מזדקן לפרוש מעצם היותו זקן. זה הרי מטופש. החיים לא נגמרים בגיל הזהב (ויש שיאמרו שהם רק מתחילים). אני יכול לציין כאן אינספור חלוצים מדורו של דילן, שעדיין משנים משהו גם בעולם הרוקנרול/פופ/מוסיקה מודרנית של 2010. ג'ון פול ג'ונס (הבסיסט של לד זפ) הקים הרכב חדש ומטריף עם ג'וש הומי ודייב גרוהל שקורע במות ברחבי אירופה וארה''ב. פול מקרטני, בגיל 67, שמר על קולו באופן יוצא דופן (שלא כמו ידידנו דילן, שגם ככה נשמע כמו מאפרה מאז ומתמיד), מבצע את שיריו הגדולים כאילו הוא בן 20, ובימים אלה גוברות השמועות על פרויקט סודי שלו עם MGMT. אם כבר ציינו מקודם את ניל יאנג, בשנות ה90 הלא כ'כ רחוקות ניל היה חלק בלתי נפרד מסצינת הגראנג' הפורחת דיאז (לא סתם קוראים לו "סנדק הגראנג'"), ועד היום מפתיע לעיתים על הבמות עם פרל ג'אם. וזה ממש, אבל ממש לא נגמר כאן; רק שלשום הודעתי כאן שלו ריד בכבודו ובעצמו יתארח באלבום של גורילז. אז כן, אפשר עדיין לעשות רוקנרול עם שיניים תותבות, איש לא אמר שלא; אבל יש הבדל בין להיות רלוונטי, מעניין ומסקרן גם ביצירתך המי יודע כמה - לבין טחינת מים (או סתם קשקוש בלבוש כמו הסינגל כריסמס של דילן) ברורה שמקבלת לגיטימציה מתוך חסד נעורים שיואב קוטנר, שוקי ווייס ואתם, כן, אתם! תורמים לו מכספכם האישי, רק בשביל לראות חצי איש-חצי לאמה עם גיטרה, שר את "Lay Lady Lay" עם פרצוף ללא חשק. אז נכון, יש שיאמרו שלראות את דילן יושב על כיסא ומחטט באף שווה 1000 שקל. אני אומר שלא. נכון, כולנו למדנו בע''פ את "Masters of War" ו-"Blowing in the Wind" - אבל לראות את דילן מבצע את השירים הללו כיום, זה קצת כמו לראות..ובכן, כמו שאמרתי, חתול גוסס בתוך מכונת כביסה מבצע את השירים הללו..ותו לא. אולי אם היה הולך בתלם של חבריו, כמו מקרטני למשל, דילן היה נראה אחרת היום; ראשית, לא כמו לאמה. אחרי כן, הוא גם היה נשמע פחות כמו לאמה, יותר כמו בן אנוש. שלישית, יכל להיות יוצר מעניין ורלוונטי גם היום; במבחן התוצאה, קשה לי לומר שזה משתווה לזה, או זה.
אבל למען האמת, זו נקודה שפחות יקרה לליבי; לי אישית היה הרבה יותר חשוב לדוש בעניין הסאונדטראק של אביב רז הבדיוני, שאולי למעשה לא כ'כ בדיוני - בהתחשב בעובדה שהסאונדטראק שלו הוא הסאונדטראק של הרבה אחרים שעוברים את הפריים של חייהם כאן ועכשיו - ביניהם גם אני, וכנראה שלעולם לא יזכו לראות את ארקטיק מאנקיז על ארץ הקודש בהיותם צעירים ובועטים (רק המחשבה על אלכס טרנר אומר "שאלום תאל אאביב" בגיל 64 גורמת לי לרצות לירות בעצמי). ומדוע זאת? ובכן, כנראה כי זו לא ארץ לצעירים. מבט קליל בהופעות הענק האחרונות שהיו כאן לא מותירות כל מקום לספק - מדינת ישראל הולכת ב2 כיוונים, וגלובליזציה היא לא אחת מהן; או שהיא מנותקת לחלוטין ממה שהולך בעולם החיצון (ראו ערך "סצינת הפופ המזרחי של משפחת פרץ"), ולאו דווקא רק במוזיקה, או שהיא פשוט תקועה איפה שהוא 30 שנה אחורה (ראו ערך "מדונה, פט שופ בויז וחברים"). רק לפני כמה חודשים רענן שקד מידיעות כתב על העובדה המצערת שהרדיו שלנו תקוע אי שם באייטיז העליזים (אם רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את הריף של "איי ג'אסט קנט גט אינף" ב100 FM..), ובכלל, ישראל היא עוף מוזר; קובי פרץ ימלא אצטדיון, אבל ארקטיק מאנקיז יקחו בקושי את גני התערוכה; וכל זאת קורה בזמן שבלונדון, כל צוציק בן 15 הולך כל שני וחמישי להופעת ענק של האקטס הכי חמים ונחשבים כרגע בעולם המוזיקה - וזה לא רק כי יש לו כסף; זה כי באנגליה, ארץ אפשרויות הלייב הבלתי מוגבלות - יש תרבות מוזיקה אמיתית; כזו של קנייה והאזנה לאלבומים, של נאמנות לאמן אהוב ודהירה המונית להופעות ופסטיבלים באשר הם. וזה לא כך רק בחצי האי הבריטי, אלא גם בשאר העולם; נו באמת, רק מבט חטוף בליין אפ של קואצ'לה הקליפורני השנה גורם לי לרצות לבכות כמו ילדה קטנה. מתי כבר אראה כאן את הדאד וות'ר? כשהם יהיו ליטרלי -דאד-? מתי ג'וליאן קאזאבלנקס ימלא פה את גני התערוכה, ומתי לעזאזל נשמע כאן את "Plug In Baby" בלא פחות מפארק הירקון?
זה לא כאילו אין מגמת שיפור; בכל זאת, שנה שעברה קיבלנו כמה אמנים רלוונטיים ובשיא הקריירה, כאן בישראל - וביניהם קייזר צ'יפס, ליידי גאגא, MGMT, ג'יימי לידל, פיית' נו מור ועוד; (שד'א, חצי מהם הגיעו לכאן בזכות Alive Productions המצוינים, שעושה רושם שהם קוראים את המפה העולמית נכון, בניגוד למפיקי העל שמעדיפים ללכת על "גדול ובטוח" מאשר "רלוונטי ועכשיווי"). אז אי אפשר לומר שהעתיד כולו שחור. ובכל זאת..אלטון ג'ון? רוד סטיוארט? קובי פאקינג..פרץ? אלו האנשים שימלאו כאן אצטדיונים בשנה הקרובה? וגם בשנתיים-שלוש הקרובות? לעזאזל דילן, כמה דרכים גבר צריך ללכת בכדי לראות את אלכס טרנר, ג'וליאן קאזאבלנקס וג'ק ווייט בלייב?!
כנראה שהתשובה לשאלה הזו, חברים, נישאת ברוח.
עם המטוס של אל-על לפסטיבל קואצ'לה.
ועכשיו נשמע קצת אתכם; המשך שבוע נעים לכולם,
נתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
