כלב שחור

זו בהחלט כותרת קלישאתית, אבל בואו נחשוב על זה רגע. כמה ימים גרועים באמת זכורים לכם במהלך חייכם? או לחילופין, כמה ימים טובים באמת זכורים לכם במהלך חייכם? אם בעיניכם החיים שלכם משעממים, רגועים או פשוט רגילים וזהו, בני מעמד המידל-קלאס-וואטאבר - סביר להניח שהיום הכי טוב בחיים שלכם יהיה יחסית פשוט. בטח מעורבות ביום הטוב בחייכם מילות מפתח כמו: אהבה, חברים, הפתעה, ניצחון, הצלחה, או פשוט סתם הרגשה טובה. אני יודע, למשל, שהיום הכי טוב בחיים שלי עד כה היה היום בו פגשתי את MGMT. למה? ככה. אולי היה לי יום טוב יותר, לא יודע, אבל זה היום הכי טוב בחיים שלי שאני זוכר לשם שינוי; היה אמור להיות טוב, בא גורם ההפתעה ואז נהיה טוב יותר. חלקתי את היום עם חברים טובים, עברתי חוויה מדהימה ויש לי סיפור לנכדים היפסטרים פוטנציאלים. אבל בטח רוב האנשים יסתכלו על כך בתימהון: "זה היום הכי טוב בחיים שלך?". ובכן, כן. כי כשאתה חי קרוב ל20 שנה בלבד במדינה קטנה במעמד הביניים בעידן המודרני ובגדול פשוט נקודה אחת קטנה ומאוד לא מרכזית על פני היקום ו/או הקוסמוס כולו - אז כן, היום הכי טוב בחיים שלך באמת יערב את MGMT או כל מושא הערצה ו/או הערכה/כמיהה אחר בחיים שלך, ואותך, משיג אותו בסופו של דבר. אז מה אני רוצה בכלל לומר בכל זה? ובכן, אתם זוכרים את היום הכי גרוע בחיים שלכם? כי אם אתם אכן מתאימים לאותו תיאור של חיים בינוניים בעולם בינוני, אז כל עוד לא אנסו אתכם בתחת וההורים שלכם לא קראו לכם "אכזבה", אז היום הכי גרוע בחייכם יראה בדיוק כמו היום הכי גרוע בחיים שלי. שהוא היה, נכון עד להיום בלבד - היום. או אם נסתמך על השעה המאוחרת, אז טכנית - אתמול. אבל אני אשאר עם ה"היום", כי זה כ'כ מעצבן וכ'כ אבסורדי ו"דווקא-י" שאני חייב להיות קטנוני ולהמשך להשתמש ב"היום", כי אין - זה מהדהד, היום הזה שהיה לי! כ'כ גרוע, כ'כ מכוער. אם היו פנים ליום הזה, הוא היה ממש מכוער. אבל לא מכוער-מכוער כמו דב נמלים, מכוער כמו מישהו ממש מכוער בכיתה שלכם (שוב, הכל במידת הבינוניות הבלתי נסבלת של חיינו). קמתי בבוקר עצבני. איבדתי דברים. כמה דברים! אט וואנס! איחרתי למקומות שרציתי להגיע אליהם ולא הספקתי לעשות דברים שתכננתי לעשות. הכל הלך באיטיות וכבדות רבה. רבתי עם אנשים, רבתי עם ההורים (נו מה, זה חובה!), כעסתי, על כולם אבל בעיקר על עצמי שנתתי להכל לקרות, ועוד יותר מפעם אחת, ובעיקר כעסתי על עצמי שאיבדתי את הפריטים שאיבדתי. התחלתי להתנהג כמו קוף, שברתי דברים, כאבה לי האצבע ולמעשה היא עדיין כואבת לי. לסיכום, הדבר היחידי שהיה חיובי באיזה שהוא אופן ביום הזה - היא העובדה שאכלתי שווארמה. אבל, גם את זה אלוהים החליט לחרבן, תרתי משמע, והביקור בשירותים אחרי כן היה בלתי-רגיל בעליל, כלומר, לא בריא במיוחד, כלומר - קוליפורמים: דה ריבנג', ז''א - שלשלתי את הנשמה. כל היום הזה היה שלשול אחד גדול ושמו: היום הכי גרוע בחיים שלי. והוא היה מכוער. יש לו חצ'קונים. קוראים לו פנחס, והוא חולה איידס. פנחס חולה האיידס בעל החצ'קונים הצהובים, הוא הוא היום הכי גרוע בחיים שלי.

נשאלת השאלה: איזה יום יהיה לי מחר?