באנה קלבי נתקלתי לראשונה במאמר בNME; הלוק שלה בפינת הרדאר גרם לי לחשוב שמדובר בכלל באישה בשנות ה30 לחייה, שייתכן ועשתה קרוסאובר מעולם האופרה אל עולם האינדי; לא כך הדבר. אנה קלבי, 21, גדלה בבית מוזיקלי במיוחד, שם ספגה מגוון השפעות מעניינות, מאוליבייה מסיין ועד לאונרד כהן. השם שלה הדהד לי בראש למשך זמן מה אבל עדיין לא בדקתי אותה, עד לפני חודש בערך; זה היה סופ''ש די גשום ומשום מה נזכרתי במאמר. הקשבתי ראשית ל"Jezebel", הסינגל הראשון (שמשום מה לא נכלל באלבום הבכורה וכך גם הבי-סייד המדהים "Moullinette" וזה מאכזב אותי כל פעם מחדש), קאבר באנגלית ל"איזבל" של אידית פיאף. I was blown away. אפשר להגיד הרבה דברים על קלבי; קודם כל ההשפעות לג'ף באקלי הן בלתי נמנעות, בין אם זה בשירה (והעובדה שהיא אלילת גיטרה) ובין אם זה בליריקה, וכמו כן כפרפורמרית היא פשוט מהפנטת בצורה פנומנלית. לעיתים היא גרנדיוזית ומלאת ביטחון בשירה שמהדהדת בקול רם בחלל האולם ("Jezebel", "Desire") ולעיתים היא קלה, שברירית ונישאת עם הרוח ("Moulinette").
אלבום הבכורה של אנה ("Anna Calvi") יצא לפני כשבועיים בUK תחת דומינו רקורדס (שמאיימים להיות לא פחות משפיעים על הרוק הבריטי גם בעשור הקרוב) ובמרץ הוא ייצא בUS ושאר העולם. כמו כן, קלבי חיממה את ארקטיק מאנקיז בטור העולמי האחרון שלהם, וכעת היא תצא בטור תומך לאלבום שלה; לקלבי יש שיק של הניינטיז, ובמקביל ניחנת בכישרון טבעי נדיר שמזכיר קצת את עולם המוסיקה הקלאסית. כך או כך, שווה לעקוב אחר אנה בשנה הקרובה. "BBC's Sound of 2011" וביקורות מחמיאות מכל מגזין נחשב אפשרי הן רק ההתחלה, וללא ספק, יש דברים בגו. חוץ מזה, אלבום הבכורה הסוחף והמרשים שלה הוא ללא ספק האלבום המושלם לעונת החורף, גם אם החורף בארצנו הקטנטונת הוא טיפה מזוייף. ייתכן ובעזרת קולה והגשתה האווירתית של אנה, תתחילו לדמיין טפטוף קל מבחוץ.
Anna Calvi - Jezebel
Anna Calvi - First We Kiss
סופ''ש נהדר לכולם,
נתי.