כלב שחור

האדם מייצר כמויות ענקיות של זבל. אם רק בפלוגה שלי מחליפים 10 שקיות זבל ביום, אני לא רוצה לדמיין אפילו כמה מייצרת עיר אחת.

כשהעולם הנוכחי יגיע לקיצו, אלוהים יגיע בדמות שהמוח שלנו מסוגל לקלוט, כמו הסרט-זבל ההוא "קונטקט" (אני רק מקווה שלא כמו טאקו שמחרבן גלידה), ויבקש מאיתנו למנות את כל הפלאים שיצרנו בעולם הזה, לעומת כל הזבל הזה שייצרנו. כשכפות המאזניים אינן יהיו שקולות, בואו נקווה שהאנושות תכה על חטא בצורה שלא תבשר לנו את הסוף.

אני מעשן קאמל. פעם אחת כשאח שלי הביא הביתה את אחד החברים הערבים שלו, הוא אמר לי בצורה ברורה: "אל תחליף אף פעם סיגריה, זה לא בריא". הוא צודק. אני מעשן אך ורק קאמל. התחלתי לעשן בגיל 16, בגלל החברה הראשונה שלי. היא הייתה גדולה ממני ואני הייתי הפודל שלה. היא עישנה נקסט, אז גם אני עישנתי נקסט. היום אני מעשן רק קאמל. כשהיא עזבה אותי, ראיתי את הסיגריה כדבר סמלי ביותר; היא ביצעה בי את זממה, פגעה בי הכי כואב שאפשר, ועוד השאירה לי סרטן קטן שמחלחל מיום ליום רק יותר ויותר; המשכתי לעשן את הנקסט בדמעות. היום, אני מעשן רק קאמל. בתיכון התחלתי לעשן ווינסטון, כי נקסט זה לערסים. היום אני מעשן אך ורק קאמל. אח''כ, הבנתי שווינסטון זה פאקינג חרא, וזה גם עושה לי אפ'תות בפה; היום אני מעשן קאמל. יום אחד החבר הכי טוב שלי התחיל לעשן גם הוא, כנראה בגלל לחץ חברתי מסוים, כי כולנו כבר התחלנו לעשן. הוא עישן קאמל. צחקתי עליו, "אורי מה אתה דפוק? קאמל זה חזק מדי, והארומה לא משהו". היום, אני מעשן קאמל. אני עדיין מעשן קאמל. ואם תציעו לי סיגריה אחרת, אני לא אעשן אותה, כי אני מעשן קאמל. הערבי צודק, זה פשוט לא בריא להחליף סיגריה, רק קאמל בשבילי. כשקוראים את הספרים של אתגר קרת, לא משנה כמה שונה (או לא) יהיה ספר אחד מהבא אחריו, אתה עדיין יודע שזה ספר של אתגר קרת. כשחוקרים פילמוגרפיה של שחקן או במאי, לטס סיי, קלינט איסטווד, אתה עדיין תדע שזו יצירה של קלינט איסטווד, גם אם סרט אחד הוא על מתאגרפת וסרט אחר הוא על מדיום בכיין; כשמקשיבים לכל תקליט של דיוויד בואי, גם אם אחד הוא טריפ על אודיסאה בחלל והאחר הוא סוג של פוסט-פאנק על 1984 - אתה עדיין יודע שזה פאקינג דיוויד בואי, כי משהו מסגיר אותו בסופו של דבר. כי הפרסונה שהוא היא אחת ויחידה, לא משנה באיזו אדרת.

סיגריות זה אותו דבר, אל תחליפו את הסיגריה שלכם אף פעם, כי זה מי שאתם. גם אם שבוע שעבר התחלתי עם מישהי ועישנתי את הנובלס שהיא נתנה לי - משהו בצורה שבה אני מחזיק את הסיגריה, מסגיר את העובדה שאני מעשן קאמל. למה דווקא קאמל? לא יודע, ככה יצא בסוף. למה קוראים לבלוג הזה "כלב שחור" בכלל? אנערף, ככה יצא. יש דברים שפשוט נועדו להיות כפי שהם, וזהו. הסוף.