כלב שחור

Yuck - Yuck

יאק קיימים בקושי שנתיים והם כבר גוררים הרבה תשומת לב. הוקמה ע''י דניאל בלומברג (ווקאלס) ומקס בלום (ליד גיטר), ע''פי הראיון הזה של NME ג'וני רוגוף (תופים) טוען שהלהקה הלונדונית הוקמה "במדבר הישראלי, כשאני פגשתי את דניאל ומקס, ואז דיברתי עם מוריקו (בס) בטלפון, ואז, נהיה יאק". אני לא סתם משתף אתכם בראיון המעט ילדותי הזה. אפשר להגיד הרבה דברים על הלהקה הלונדונית הזו. למשל, העובדה שנכון לעכשיו זו כנראה הלהקה הבריטית היחידה שעושה רוק כ'כ אמריקאי, ובצורה מאוד משכנעת; זאת להקה שהוקמה לפני שנתיים, והיא נשמעת בדיוק אבל בדיוק כמו האחות הקטנה של הפיקסיז (וכן גם ליאק יש בסיסטית, ועוד אחת די כוסית), כאילו תלשו את יאק מהניינטיז המוקדמים ומשום מה שמו אותה שני עשורים אחרי; אפשר להגיד על יאק הרבה דברים, אבל אי אפשר להגיד דבר אחד - אי אפשר להגיד שהם לא אותנטיים; דווקא האלטרנטיב רוק הזה, שנראה כאילו וחלף מן העולם, משוחזר ואיננו חדשני ככל שיהיה, פלוס האישיות המעט ילדותית-אבל-מניפולטיבית של חברי הלהקה - זה מה שעושה את המוסיקה של יאק לאמיתית. דווקא בעידן שבו NME מהלל להקות אינסטנט חסרות עומק או עמוד שדרה כמו הואקסינז הקיקיוניים, דווקא עכשיו נראה כאילו הגיטרה הנונשלנטית של יאק רלוונטית מתמיד; אבל מעבר להכל, המוסיקה פשוט בת זונה.

אלבום הבכורה של יאק נפתח בסערה עם "Get Away", טיון שנשמע לך כ'כ מוכר אבל לא באמת - הוא לא יותר מתצוגתו של ז'אנר במלוא הדרו; "רעש-שקט-רעש" הם היו קוראים לזה פעם, ברייקים למעט הליכתו של הבסליין ובעיקר הרבה, הרבה פידבאק על הליד גיטר; משהו בטראק הזה גם מזכיר לי קצת ג'יי-רוק. גם "The Wall" הרפדטיבי הוא כדור שלג של דיסטורשן עם שורה אחת שחוזרת על עצמה הרבה, "tryin' make it through the wall". ליאק יש עוד כמה השפעות בארסנל, שירים כמו "Shook Down" הרגוע ושליו (ודניאל נשמע קצת כמו אנדרו ואנוויינגרדן ב"Siberian Breaks" כמעט בכל שיר שקט שלהם), או "Suicide Policeman" הבל-אנד-סבסטיאן-לייק. כשנשאל בלומברג להשפעותיו, או האם באמת גדל בנעוריו עם בל אנד סבסטיאן או לאב וארת'ור לי, ובגזרת הרוק האם הקשיב לפיקסיז, סוניק יות' או הסמאשינג פמפקינז בזמנים בהם כל חבריו לשכבה היו חזקים על אואזיס נגד בלר, הוא דווקא השיב לשלילה. "לא נכנסתי באמת למוזיקה הזו עד לפני שנתיים-שלוש. האמת היא שאני חולה על ניל יאנג. לפני שעברתי לגיטרות כל מה שניסיתי לעשות זה לכתוב כמו ניל יאנג על הפסנתר". עוד הוסיף כי ליריקלית בעיניו "עדיף לכתוב שורה אחת שחוזרת שוב ושוב אבל חודרת עמוק פנימה, מאשר שיר שלם שמתחכם איתך". ניתן לראות את זה היטב ב"Shook Down" ("את יכולה להיות הגורל שלי") או דווקא השיר שסוגר את האלבום, "Rubber" הפאקינג מצויין ונכון לעכשיו אחד השירים היותר בולטים מבחינתי לשנת 2011; גיטרת לו-פיי שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב עם כולה 2 אקורדים, אבל אווירת האמביינט הממסטלת, הוקאלז האדישים והנמוכים בווליום שנשמעים כמו טלפון שבור, כל אלה מרימים למעלה שורה אחת בודדה: "האם עליי לוותר?", מוגשת בכזו כנות כאילו דניאל בלומברג חותך את עצמו בסרט של טרנטינו, מדמם כולו מאיזור החזה ושם את ליבו הפועם בידה של אחרת; "אם הייתי שם גומי בראש שלך, היית גורמת לזמן לעצור מלכת?" הוא צורח, ולבסוף מכריז שוב, ושוב, ושוב: "כן, אני מוותר" עד לקליימקס המיוחל בו כל הציפיות לקבלת אהבה נקרעות לגזרים ע''י התופים הריברבים של ג'וני והדיסורטד גיטר - אין יותר מושלם מזה.

כתוצאה מהצלחתה העולה ומטפסת, הרבה אנשים ניסו לסמן את יאק כ"משחזרי ז'אנר" ותו לא. הרבה אנשים ציינו כי הם פשוט העדיפו לחזור לגוד אול' רקורדס שלהם ולהיקבר תחת השמיים האפורים של הפיקסיז; זו לא תהיה קביעה נכונה. קודם כל, ישנם שירים כמו "Georgia" שדווקא נשמעים כמו אינדי-רוק מודרני סטייל "גירלז" המצויינים שפשוט ממשיכים את הקו המוכר של שנות האלפיים, אבל זה נכון לומר שהנתח הגדול באמת מתוך אלבום הבכורה של יאק הוא אלטרנטיב רוק של הניינטיז; ובכל זאת, ליאק יש ערך מוסף שמעניק לה את האותנטיות המינימלית הדרושה להנאה מהמוסיקה שלה עצמה, משהו בכתיבת השירים שלמרות הכל, בעיניי לפחות, לא באמת מזכירה את כתיבת השירים של פראנק בלאק למשל (ותודה לניל יאנג על ההשפעה המוקדמת שלו). משהו בכנות של דניאל וחבריו דווקא גורם לי לרצות ולהישאר עוד קצת זמן עם החבר'ה האלה, ולתת להם להטביע אותי בחול הטובעני שהוא "Rubber" או "Rose Gives A Lilly" האינסטרומנטלי. however, יאק ללא ספק תעמוד במבחן מעניין באלבום השני שלה, כי "רעש-שקט-רעש" חלף מהר מאוד מן העולם, כאילו האלמנטים המוסיקלים שלו לא באמת יכולים ללכת ליותר מדי מקומות. ייתכן וזה יסמן עבור יאק מעבר יותר פולקי, בכיוון של "Sunday" המתוק ודומיו מתוך האלבום. עד אז, אני ללא ספק מבלה את הקיץ הקרוב עם אלבום הבכורה של יאק.