כלב שחור

"להפתעתי, מצאתי את עצמי מהר מאוד מפליג עם המלח אל ארצות רחוקות, אדיש לדרמה שבה הייתי אמור לשקוע עכשיו. אי-נחת עמוק תקף אותי: אפילו את זה לא הצלחתי להרגיש. התחלתי להדאיג את עצמי והתיישבתי לכתוב מכתב בכייני, אבל לא היה טעם להתעקש, פשוט לא הייתי מסוגל. בצללים שסביבי ריחפו דמויות הזויות, אך "היא" לא היתה ביניהן. עד לרגע הזה, בו גיליתי שרגשותי נעלמו, האמנתי שאני אוהב אותה. עכשיו הייתי צריך להתאמץ כדי להיזכר בה. הייתי צריך להילחם עליה, היא היתה שלי, היתה שלי, היתה ש..

נרדמתי."