 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2011
סרטן של אמן
אני חושב שזה ברור מהו סרטנו של אמן. תהילה. now don't get me wrong, תהילה לא חייבת להיות דבר רע. אבל בואו נדבר על ההשפעה הרעה שלה לרגע. זה קשה לרדת למחתרת בשביל ליצור. אתה חש בודד לפעמים. המוזיקה מתנגנת בלופים גם כשהורדת כבר את הכלי מהידיים, הראש לא שקט אף פעם, לפחות עד ליצירה הבאה. אבל אם אתה חושב על החשיפה, או על הפידבאק, כשהיצירה נמצאת בשלב בו היא חשופה בעיקר ברווחים שבין תאי המוח שלך, משהו לא בסדר. זה, רבותיי, סרטן בעיניי. היום אני אתחיל ב"כימותרפיה" של הסרטן הזה. יש יותר מדי דברים שאני רוצה לעשות ואני לא יודע כמה זמן יש לי. ויתרתי על פייסבוק היום, לפחות לזמן מה. בימים הקרובים אנסה להתמודד עם שאלה רצינית: מי אני. פעם דיברתי עם חבר למה אני נקלע למערכות יחסים גרועות (או לכלום ושום דבר עם בחורות). הוא אמר לי, "אני יודע שזה נשמע מטופש, אבל אולי תיקח דף ועט, ותכתוב מי אתה, ומה אתה אוהב או מחפש בבחורה. אבל קודם כל, תכתוב מי אתה, באלו תכונות ניחנת, מה אתה אוהב לעשות, מה גורם לך להיות מאושר, מה מעצבן אותך, מה מעציב אותך..כל הדברים האלה. אח''כ תכתוב לעצמך דברים שהיית רוצה בבחורה שלך. אולי תגלה על עצמך דברים, אולי אתה בררן..אולי אתה צריך להתפשר". אני אעשה את הדברים האלה. לווא דווקא בהקשר של אהבה. אני רוצה לדעת מי אני. אני חושב שבשביל להיות אמן, אתה בהחלט צריך להיות מודע לעצמך. בייחוד שחקנים. הם חייבים להיות מודעים לעצמם הכי טוב שאפשר, על מנת שיוכלו להשתחרר מעצמם ולהפוך למישהו אחר, ובבו העת להיות הם עצמם שוב. נמאס לי להתנוון. אני אקסטרימיסט בכל דבר שאני עושה. חבר אחר קרא פעם על תסמונות שונות בוויקיפדיה והדביק אחת לכל איש בחייו. לי הוא הדביק את המניה-דיפרסיה. הוא צודק. זה אמנם לא מאובחן, אבל אני תמיד נע בין קיצון אחד לאחר. אני לא חושב שיהיו לי אי פעם חיים שלוים, לטוב ולרע. אבל אני רוצה ללמוד לחיות עם עצמי בשלום, וזה מן הסתם, אמור לתדלק את תהליך היצירה שלי הרבה יותר טוב. אני לא רוצה להתנוון יותר. כל התמונות שעוברות לי בראש, אני רוצה להקיא אותם לדף נייר. אני מוותר יותר מדי על דברים שעוברים לי בראש בחיי היומיום, רק מתוך מחשבה ש"אם באה כזאת מחשבה יפה, תבוא גם אחת אחרת בהמשך". זה מטופש. זה כמו..זה כמו לשפוך זרע לשווא  כמה חיים אפשר להפיח מכל חרא שעובר לכולנו בראש ביומיום. אבל, אני לא רוצה להרגיש שאני נאבק בעולם כולו. זה מאבק שלי עם עצמי, אבל זה מרגיש כאילו אני ספרטן אחד נגד ממלכת פרס כולה. אולי קודם כל, רצוי שארגע. אני יכול להרים טלפון לאדם שאני אוהב בכל רגע, לשים אלבום שאני אוהב במערכת, להיכנס ל-"Awesome People Hanging Out Together" ולהגיד לעצמי "היי, האו אווסומ איז דאט! X מצטלם עם Y". אבל אני לא רוצה להתנוון יותר. לנון אמר פעם, "Time you enjoy wasting was not wasted". אז הוא אמר! אני לא יודע כמה הנאה הסב לי הפייסבוק לצורך העניין, בדיעבד. עצלנות זו מחלה רצינית. אנחנו כבר לא מבדילים בין משהו שמסב לנו הנאה, ל"Gazeless Stare", כפי שכתב פעם דיוויד בואי. תחושת הלימבו הזו, או-הו כמה שהיא מפחידה אותי. בקיצור, חלאס. off to work.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
