 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2011
קצת על "Drive" ובעיקר על הסאונדטראק שלו
מה כבר אפשר להוסיף ולומר על "דרייב" והסאונדטראק שלו שלא נאמר? אם קראתם כבר את הכתבה המצויינת על הסאונדטראק ב"וואלה! תרבות", או הכתבה המצוינת הזו מ-SPIN, אתם בטח כבר יודעים את כל מה שיש לדעת על הסאונדטראק, וזה כמובן מנקודת הנחה ועוד לא צפיתם בסרט, ואם עוד לא צפיתם בסרט - לעזאזל, למה אתם מחכים? אז בכל אופן, הנה הטייק הקצרצר שלי. הסקור המצויין של קליף מרטינז הוא החוויה המשלימה המושלמת לסרט המצוין הזה, אבל לפני שאתם יוצאים מהקולנוע ומתחשק לכם להקשיב לשירים, הסרט עצמו הוא, שברובו מתמקד בסטיילינג, עריכה אמנותית מוקפדת ו"אטיטוד" משלו - הסאונדטראק הוא חלק בלתי נפרד מהסרט עצמו. כפי שנאמר כבר כמה פעמים בעיתונות, בניגוד להרבה סאונדטראקס אחרים בשנים האחרונות - השירים מתוך הסאונדטראק של "דרייב" הם ניכרים והם מושמעים כמעט במלואם בסרט. כל שיר ושיר במיקסטייפ המצויין הזה/המוזיקה המקורית של קליף מרטינז (לשעבר מתופף של רד הוט דרך אגב, וגם עשה לאחרונה את הסאונדטראק של "התפשטות"), מזכירים לך סצינה שלמה בסרט, מעלים אחד אחד את התמונות בראש, וגורמים לרגשות לצוף מחדש. זו כמובן, החוויה המשלימה עליה דיברתי בהתחלה. להקשיב לאלבום הזה לאחר צפייה בסרט, זה כמו לשחק במשחקי האינטרנט הסודיים של ג'יי ג'יי אייברהמס מתוך "לוסט", עם האתר של אושיאניק, למי שמכיר; מאחר והסרט עצמו כ'כ "מעורבב" במשמעויות שלו עם הסאונדטראק, הקשבה לאלבום כמעט משתווה לצפייה מחודשת. מהליריקס של "Nightcall" הלא פחות ממדהים, שלחלוטין נותן את נקודת המבט של הקהל על הדמות המסתורית שמשחק ריאן גוסלינג, ובצדק פותח בעצמו את הסרט במפגן ויזואלי מרהיב של הכבישים במציאות של "Drive", וכבר נותן הרגשת רטרו-אייטיזית שלמעשה מאפיינת את כל הסגנון של הסרט - ועד ל"Bride of Deluxe" של מרטינז שפחות או יותר מרגיש כמו הסרט כולו בטראק אחד, ומסכם אותו באזור בו מילים לא יכולות להסביר דבר. אז כן, ברור שהסאונדטראק של "Scott Pilgrim" כאלבום מיקסטייפ הוא טוב יותר, איך אפשר לנצח שירים מקוריים של בק ועוד עשרות אמנים אחרים שתרמו במעט לסרט, וברור - המיקסטייפים של "טוויילייט" הם הדבר הכי מגניב באינדי בערך כרגע. אבל איפה בדיוק שמעתם את השירים הללו בסרט הזה? מילא בסקוט פילגרים, אבל בטוויילייט? אין ספק שגם כסרט "אינדי" וגם כסרט קולנוע אמנותי שקיבל את החשיפה והקריטיקל אקליים ששיגר אותו למיינסטרים - הסאונדטראק של "Drive" מספק את הסחורה שמלכתחילה הייתה אמורה להיות מטרתו של סאונדטראק - להיות המוזיקה שתלווה את היצירה הקולנועית. ואיך אפשר בלי כמה מילים על שיר הנושא, "A Real Hero" של קולג' ואלקטריק יות'? יש כמה שלבים בחיים בהם הבנתי, לאט לאט, כמה מטופש היה מצידי בעבר לקטלג את כל האייטיז כ"תקופה הגרועה ביותר במוזיקה המודרנית". הרגע בו הקשבתי לראשונה ל-"Electric Feel" של MGMT, למשל, גרם לי להבין כמעט סופית כמה שזה ילדותי, מכליל ולגמרי אוברסטייטמנט. בסופו של דבר, כל מקרה הוא לגופו. הרבה מן הלהקות שאני אוהב ומעריך כרגע, מושפעים לא רק מהמוסיקה המסונת'זת ולכאורה "רובוטית" של אז, אלא גם מהמראה השיווקי הצבעוני והאנדרוגיני של אז. יש דברים בטיב טעם, ויש דברים שהם פחות. "A Real Hero" הוא עוד שיר רטרו מקסים ומרגש, שכן - נשמע כאילו הוא רימסטר משיר שנכתב למעשה ב83'. ובכן, זה שיר נהדר כמעט בכל האספקטים שלו, וכן - הביט, הווקאלז והריף ההוא שחוזר על עצמו שוב ושוב - זה עושה לי טוב על הנשמה, איטס אווסומ, וזה הכי מושפע-אייטיז שיש. אני תמיד אהיה הראשון להודות בטעויות שלי. איזה כיף להתבגר. אה, ואיזה סרט מצוין זה דרייב. אני מתכוון לרכוש היום את הסאונדטראק. אז אם לא צפיתם בסרט עדיין, אני מקווה שאתם מתכננים לעשות זאת עוד הסופ''ש, ואם כבר צפיתם - מה חשבתם עליו? והאם אתם שמים לב ש"Driver" הוא ה-"Blondie" החדש?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
