כלב שחור
מוסיקה, אומנות ותובנות. |
 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2012
מה שאביתר בנאי לא הבין פעם
הקיץ עוד לא נגמר. שעון החורף צועד קדימה ובחזרה אלינו, אך השמש עדיין מאירה בחוץ על רקע עץ הפומלות שמבעד לחלון חדרי. לראשונה מזה זמן רב עוברת עליי תקופה מאושרת, ואני האיש שמעדיף את הקיץ על פני החורף ובכל זאת אני מחכה לחורף. גם בשביל לנשק אותה מתחת למטריה ולהגניב ממנה חיוך מבעד לפוך, אבל גם כי אני מתגעגע למלנכוליה. ובכל זאת, מה שאביתר בנאי לא הבין פעם זה שדיכאון הוא סם ממכר וייתכן שגם המסוכן מכולם. טעמו מר אך מתוק כמו חיבוק של אוהבים לפני פרידה, מאית שניה לפני שאחיזתם מתנתקת, כמו סצינה טראגית בסרט קלאסי שגורמת ללכלוכית מנצנצת בעין. זה אנושי לחבק את העצבות. זה יפה להתעטף בלילה. אך החוכמה היא ללמוד ולאהוב גם את אור היום. למרבה האירוניה, יש לנו סיכוי להינצל כשטוב לנו. נסו לחבק את הטוב. זה לא קל כמו לשבת בפינת החדר, אך עשוי להיות יותר מספק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
