אההההייי..... וואי וואי וואי -

חיים בתוך קופסה!

עברנו דירה. אנחנו, זאת אומרת, אמאבא, האחון הקטון ואמתכם, עברנו, כלומר, ארזנו פקלאותינו, שמנו סלינו על כתפינו וצעדנו בנחישות לעבר האופק, לדירה חדשה, משמע - משכן מלא הוד והדר שלמרבה הפלא מערכת הביוב שלו על כל שלוחותיה תקינה לחלוטין*.

האין זה מאורע היסטורי.

אז לאן עברנו, אתם שואלים? אל דאגה, ידידיי, עודני שוכנת באותו חור שומם ושכוח אל המעז ברוב חוצפה לכנות את עצמו עיר. פשוט עברנו אל קצהו המרוחק והנידח...

מה שכן, אינכם צריכים להדאיג את עצמכ בענייניי, יקיריי. לא משעמם לי! אותו קצה מרוחק ונידח ב-מק-רה מתפקד גם כאתר בנייה פעיל. רעש המכונות הפועלות והפטישים הדופקים בהחלט מוסיף חן וחיים למקום הזה, בייחוד בשעות הבוקר, כשהציפורים מצייצות עם קולות הבנייה בהרמוניה מושלמת.

והאקשן לא מתמצה בזה. נוסף לכל קיימים הפועלים. אבא מפחד שאם אני אצא מהבית יחטפו אותי שוהים בלתי חוקיים. אמרו לי שאפילו היו כאן מרדפים עם המשטרה (בשדות הפתוחים של האיזור.. :/) ! ווהו! יה!

החיים שלי בלאפה. מה לאפה, איפה לאפה, הלוואי לאפה! לאפה זה דבר גמיש. החיים שלי, לעומת זאת, תקועים בתוך ארגז אטום היטב בסלוטייפ מובחר. נורא קשה לגור בבית שעברו אליו אך לפני שבוע, בליב מי. זה פשוט לא נוח. ואין טלוויזיה! אין מדיח כלים! אין ארון בגדים! אין כיריים! 

(עם זאת עליי לציין כי חלו לאחרונה שתי התפתחויות בגזרת בית-חדש-ולא-מאורגן:

אחת - סידרו לנו טלפון ואינטרנט, ובכך רשמית הפכו את המקום לבית ראוי למגורי אנוש

שתיים - אמא ואבא הבינו סוף סוף איך מפעילים את הדוד).

וכן, יש למקום הזה גם כמה יתרונות. למשל, זה מעוז של מספרות. חמש מספרות יש במרחק 5 דקות ממני, 5! 

(5 מספרות, הכוונה. וגם 5 דקות הליכה.)

בשביל מה זה טוב, אני שואלת?

(שיהיה איפה לתקן?)

וגם המחנכת שלי גרה פה. סמיילי לי  :-)

(אין סמיילי מושקע של ישרא, אין תקציב)

בכל זאת אני מהרהרת מתוך מחשבה שבעוד חודש אנחנו עוברים דירה שוב. המממ...

בהצלחה לכולם בבגרות באנגלית היום

(לכולם יש בגרות באנגלית היום, סמכו עליי)

ותזכרו - בגרות אמיתי זה לא להעתיק.

בו :]

* עליי לציין כי בדירה הקודמת הכיורים למיניהם, האסלות והאמבטיה היו טורחים בזה אחר זה, בתזמון מושלם, להצהיל את הרוחות בבית ולנזל כה וכה על הרצפות. יאמי.