זה בעצם עץ הבחירות לתעסוקה בחיים (כמובן שישנה גם אופציה לעשות כלום, אבל נתעלם ממנה בינתיים). וברור למה השאיפות שלי מתמקדות ב"ללמוד", ופחות ב"לעשות" - כשלומדים בעצם כל האופציות נשארות פתוחות. וזה הכי נוח.

היום היה "יום הבוגר" בתיכון שלי (לשעבר?).

המחנכת (לשעבר) אמרה שאני נראית שונה (כלומר - השמנתי?).

המורה שלי לאומנות (לשעבר) נמצאת בקשר הדוק עם החבורת שלי (לשעבר?) הרבה יותר ממני, והיא כתבה ספר.

ולהרבה מידידיי (לשעבר ושלא לשעבר) יש (לפחות קצת) כיוון.

לפני כמה ימים פגשתי מישהו זר, אך נחמד, שהסביר לי על "משבר רבע החיים" (כלומר, גיל 20?). אני בינתיים בכלל מעדיפה שלא להיות בת 20 ולהישאר פוראבר יאנג.

אבל מי שואל אותי.