...HER dark materials
עליזה (כפי שרואים בסמל) ומקפצת כעיזי הבר...
אך לא תמיד...
הנה לכם הרהורי, ורגשותי העמוקים והזכים כמי תהום...
כנסו!!!! |
 כינוי:
pinkypunky בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
לאידעת. קקי?
מחר מתחפשים וכל החרא זה.
לאידעת.
התחפושת מגניבה, אבל קיימת רק בחלקה.
מוזר.
"ללכת ללכת כמה שאפשר יש מי שדואג לנו שמה"?
ללכת בגלל שמישהו דואג לנו?
זאת לא נראת לי סיבה טובה כל כך.
זאת לא נראת לי כמו סיבה בכלל.
למה?
לאן כל זה יוביל אתי?
לעוד דאגה הדדית?
החיים מעמיסים- לא אני.
אני רק מסתכלת ומחייכת.
שוחה עם הזרם.
הם קורצים- ואני משיבה בחיוך.
מרימים גבה- ואני מטה את ראשי.
דואט קצרצר, רומן קיצי של אוהבים.
רומן?
קיצי?
ואיפה היה הקיץ כשנחטפו החיילים?
כשנשרפו בני אדם במחנות?
כשהתינוק בוכה ובוכה כי אבא רצח את אמא וירה לעצמו בראש, ואני חושב ש"כלום לא עצוב, הכל כרגיל"?
רומן?
עם מישהו שכל הזמן בוגד בך?
הפכפך בצורה בלתי נשלטת.
רודה בך ומבצע בך, הכנוע, המסור, את מעלליו?
ואולי אכן זה כך.
האם ארצה להמשיך בדרכי, בדואט האוהב הלז, או מה, להילחם על עצמי?
להילחם.
כמה מטופש.
במה?
בעצמי?
בכל העולם?
חבל.
החיים היו פשוטים בהרבה אם אלוקים היה יוצר את האדם בתור קישוא.
חבל ש"מותר האדם מן הבהמה אין" אינו בהכרח פסוק נכון.
ראיתם פעם חתול שהתאבד?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
