"תגיד, למה ת' שונא אותי?"
שתיקה.
"זה מורכב".
"כי הייתם שניכם ופתאום אני באתי?.."
"בפישוט, בערך".
"אתה רוצה שאני אפסיק להסתובב אתכם?"
"לא."
צריך להיות קצת עיוור בשביל לא להבין למה הוא שונא אותי.
גם אני לא אוהבת אותו וחושבת שהוא מעצבן,
אבל בכל פעם הוא מצליח לגרום למקרה של "זו היא או אני".
מ-ת' לא באמת אכפת לי, אכפת לי מ-ס',
בהתחשב בזה שהוא אחד הידידים הכי טובים שלי (ואולי קצת מעבר לזה, אבל רק אולי).
אני לא ממש יודעת איך לפתור את המצב כי ברור לי שכל עוד אני אמשיך להסתובב עם ס' זה לא ייפתר.
מצד שני, לא ממש מתחשק לי לחתוך את הקשר.
גם בנוגע ל-ס' אני ממש מבולבלת. אבל ממש.
גם אם אגיע למסקנה המתבקשת, סביר להניח שזה לא יעזור לי- בהתחשב בדיליי של שנה וחצי, וב-0 ניסיון שיש לי עם בנים (החבר הראשון והאחרון עד עכשיו שהיה לי היה בכיתה ה' וזה לא נחשב.)
ל"ג בעומר היה ממש הזוי. רוב מה שעשיתי היה לצחוק, לדבר שטויות ולפהק.
החבר'ה צלו גם חתול על האש, אז אכלתי נקניקייה (סתם, אני לא אוכלת חתולים. למרות שזה בהחלט נראה כמו חתול).
היה קצת מרגיז שרציתי לדבר עם ס' במשך כל הלילה ומישהי קצת נמרחה עלינו. מילא.
עדיף לא לעשות דברים חשובים באמצע הלילה, אני לא במצב נורמלי.
את המדורה כיבינו בשש, אספנו זבל (כנראה שייעודי בחיים הוא רס"ר משמעת) והחלטנו לצעוד הביתה במקום לבקש הקפצה.
היה די מגניב, חוץ מכמה קטעים מרגיזים של לכלוכים ומריבות- אבל תמיד יש כאלה, אז אני כבר לא מתרגשת.
עכשיו יש לי קול משעשע ואני נשמעת כמו מארג' סימפסון. יוהו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חציל מנוקד