סתם כי זה אחד השירים שאני באמת אוהבת וזה כלכך מזכיר לי את מקסיקו ואת החברות הכי טובות שלי שלי... בקיצור המשפחה השנייה שלי...
Un nudo en la garganta
Rompiendome la voz
No encuentro las palabras para decirte adiós
Te busco entre las luces
Tratare de no llorar
Te rega cada sueño que logramos conquistar
(no me voy)
Crecimos de la mano
Contando sin jugar
Hicimos una historia
Sin pensar en su final
A veces tuve miedo
Pero aprendi a volar
Hoy prestame tus alas
Que no quiero aterrizar
Mil gracias por tus brazos
Abiertos para mi de par en par
Siempre igual
Chorus:
No me voy
Si me amarras a tu corazon
Por siempre
No me voy
Y no voy a decir adios
Mientras no me olvides
No me voy
No caben los recuerdos
en toda la ciudad
mil gracias por tu risa
que alumbro la obscuridad
Y si volviera el tiempo
te diria desde hoy
que no cambiaria este viento
a ninguna direccion
Mil gracias por tus brazos
Abiertos para mi de par en par
Siempre igual
זה באמת אחד השירים שגורמים לי לבכות שאני שומעת אותו....
הוא כל מה שכתוב זה עלי וחברה הכי טובה שלי ששם...אני פשוט חולה על החברות שלי...
חחח אני קצת במשבר.... טוב אולי קצת הרבה אבל אני לא מראה אתזה כי זה פשוט לא אני... לא חייבים להגיב אני פשוט כותבת כדי לשחרר קצת...
אז לילה טוב...
אוהבת הכי בעולם שיש.!!!!
גלוש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
