הבלוג של אתי

הקטע הוא..

שהיא מעמידה את חיייה אך ורק בגורל,אולי..רק בזכותו יש לה רצון לחיות.

לפעמים נדמה לה שיש לה קצה חוט להתחלה של משהו מסוים ליציאה משיגרתה הרגילה אבל בסוף גם קצה החוט הזה אבד לה.

אין לה אמונה באף אחד בעולם..והגורמים לכך הם אותם האנשים שהעניקו לה את מלוא האהבה אבל,בסופו של דבר הם פגעו בה..

מאנשים שהיא לא ציפתה להם תקעו לה סכין בגב...

בגלל זה היא מאמינה רק בגורל ומנסה לחיות את הרגע אפילו אם הוא בשיעמום, או ,בסבל נוראי ולפעמים טיפה של אושר שנעלם עם הזמן..

היא שומרת בליבה את כל הטינופת שהיא קיבלה ב-20 השנים האלו.

היום היא בת 20 בלי אמונה וחסרת אהבה..

אם השנים היא הפכה להיות קרירה לסביבה,כנראה שהיא לא טעמה טעימה משמעותית מהחיים כי, היא הרגישה שהיא תמיד סבלה אפילו, ברגעים שהיא צוחקת ליבה בוכה..

ברגעים שהיא מתאהבת ליבה פועם בחוזקה אבל,תמיד נפגע בגלל בחור שלא ציפתה.

בגלל זה בגללל זה היא לא מאמינה באהבה!!

לפעמים בליבה היא מרגישה שיש בצורת מכל הכאבים שיש לה בחיים.