יכול להיות שאני מושפע יותר מידי מהערוץ אגו, יכול להיות לא, אבל עדיין תמיד היתה לי פנטזיה הכיוון של תעשיית הפורנוגראפיה, והרי הפקת סרט מהסוג היא לא במחירי שמיים ולא נידרש סטיבן שפילברג בשביל כך אלה רק ציוד יחסית בסיסי.
עמדתי והבטתי שוב במספר המוזר על דלת הדירה החדשה, שרק לפני מספר ימים עברנו אליה יחד עם שני שותפים, הדלת ניפתחה בחריקה קלה, ומולי עמדו המון ארגזי קרטון חומים שעוד לא הספקנו לפרוק. ניכנסתי ונפלתי על הכורסה האהובה עלי אחרי יום עבודה ארוך. מאחד החדרים יצא טום והתיישב בספה מולי, ותוך זמן קצר הצטרף גם אלי, הבטנו זה בזה בשתיקה ומבט מותש בין אם לאחר שיפוצים בדירה או עבודה מייגעת. הדלקנו טלביזיה וכרגיל לא היה כבר מה לראות. החלטנו לראות מה המחשב הספיק להוריד, חיברנו את המחשב למסך הטלוויזיה הענק שקנינו רק אתמול, החלטנו לעשות מרטון סרטים של חמשת הסרטים האחרונים. הסרט הראשון היה סרט פעולה שתוך כדי צפייה אכלנו קצת מקופסאות השימורים, ככה ניראים החיים ללא מקרר, וזרמה בינינו שיחה על אנשים שהצליחו להתעשר. ניגמר הסרט הראשון והחל השני , כשהתברר שזה היה סרט פורנו.
המשכנו לראות את הסרט הבא אבל עלה לי רעיון שסיפרתי לטום ואלי: תעשיית הפורנו מגלגלת בימינו מליירדי דולרים, והרוב מתחילים מכלום, ממצלמה תאורה ומערכת הקלטת סוונד פשוטה יכולה להספיק, למה שאנחנו לא ננסה גם את מזלינו בתעשייה?
וכך התחיל הסיפור שלנו כשבנינו סטודיו קטן לצילום בחדר שהיה אמור להיות החדר שלי מאושרים שהכל מוכן הלכנו לטייל בתל אביב ולחפש את הדוגמנית שלנו שהתברר לא קל כמו שזה ניראה אומנם מצאנו את מבוקשינו לאחר שבוע רק בבר ואפילו היא לא היתה נערת ליווי.
הבאנו אותה לדירה שקיבלה כבר קצת תווי פנים אומנם עדיין היתה מבולגנת, התיישבנו בסלון.
"דירה נחמדה יש לכם"
"תודה"
אלי חזר עם היין והתחלנו בראיון קצר שהסתכם בתחקיר, בחינה של הגוף שלה ושיתוף ברעיון התסריט.
"רק עוד שאלה אחרונה, עם מי מאיתנו הית רוצה לעשות את זה?"
היא בחנה כל אחד ואז הצביע עלי עם חיוך קל חייכתי חזרה והרגשתי רעד של התרגשות עובר בגופי
"אין בעיה אנחנו נארגן את הציוד וניתקשר אליך שוב מחר"
הדלת ניסגרה ואנחנו עמדנו נירגשים עם חיוכים מאוזן לאוזן. נישכבנו לישון אומנם לא יכולתי להירדם הרגשה מוזרה שאתה יודע שמחר אתה הולך לזיין ואנשים יצפו בך עושה זאת, הבטתי בשעון וסיפרותיו האדומות מתחלפות ל2 לפנות בוקר.
השמש עלתה והשעון החל לצפצף נעמדתי עייף על רגליי. כולנו כל אחד בתורו התקשרנו למנהלים להודיע שהיום לא נבוא לעבודה מסיבות שונות שצצו עכשיו. ומיד התחלנו להתארגן ליום הארוך, בדיקות חוזרות על התסריט, קניות, סידור הציוד, וכמובן לא לשכוח להזמין את השחקנית שלנו להיום.
חזרתי מהקניות ובדרך פגשתי את נופר-השחקנית שלנו, היא ניראתה מדהים, השמש פגעה בפניה השזופות, ובעינייה הירוקות , שער גלש אל גבה, היא לבשה חצאית חמודה ולבנה וחולצת בטן שהדגישה את החזה היפיפה שלה. המשכנו לבית תוך שיחה נירגשת קטנה. פתחתי את הדלת וניכנסנו, טום ואלי ניראו המומים, כולנו זכרנו כמה יפה היא היתה אתמול, אבל היום ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
