כן.. נראלי שאני מרגישה יותר טוב.
ואני גם די בטוחה שהאנשים הקרובים אלי בהחלט הרגישו בזה.
לא יודעת.. אני די בטוחה שזה החורף.
פשוט לאט ניהייתי שמחה כרגיל, חייכנית כרגיל, קופצנית כרגיל וחמודה כרגיל ><
(תקופת-עונת-מעבר משהו?)
גם עברה לי ה"מחלה" הזאת שהייתה לי, או מה שזה לא היה..
ואני גם בוכה פחות, פחות נעלבת, פחות כועסת.
כן.. ממש נראלי שחזרתי להיות אני 
בכל מקרה, אני כבר לא נכנסת לשיעורים בזמן האחרון, ואני לא יודעת למה.
כנראה כבר עניין שבשגרה. אין מחנכת, אין מי שילשין, וגם ככה למורים לא מי-יודע-מה איכפת.
אז מחר אין שעתיים ראשונות. נוסעים ב- 10, מישהו?
חחח טוב בכל מקרה, מחר לא התבטלו לי בסוף השעתיים האחרונות, אז ביטלתי לדור ארוחת צהריים רומנטית משהו XD
ויש לי מחר מתמט'. שיט! יש לי מחר מתמט'!
טוב נו, תאחלו לי בהצלחה. אני כ"כ צריכה אותה.
החורף הגיע סוף סוף!
כ"כ חיכיתי לו.
לרוץ בגשם, לקפוץ בשלוליות,
להיות רטובה וקפואה,
ללבוש שכבות על שכבות על שכבות.
זה פשוט כיף, ואני כ"כ אוהבת את זה!
הכי אני אוהבת, לשכב במיטה (כדאי עם עוד מישהו) ולהתכרבל בשמיכה.
זה כיף.
ולהתחבק.
חיבוקים.
זה דבר שמרגיע, תמיד.
זה כיף, זה מחמם (את הגוף ואת הלב), זה מקרב, זה מראה איכפתיות, וזה בעיקר טוב.
הכי טוב בעולם. כל דבר יכול להירגע בעזרת חיבוק.
תלוי ממי כמובן, אבל ברוב המקרים זה יעזור.
תמיד כיף לקבל חיבוק, אני הכי אוהבת את זה בעולם.
יש אנשים שלא אוהבים את זה, ואני לא יכולה לראות אנשים שלא אוהבים חיבוקים.
אני משתדלת בעיקר להתרחק מאנשים כאלה.
אני יכולה להתחבק שעות וימים שלמים.
רק חבל לי שרוב האנשים לא. אני עכשיו משתדלת שלא, באמת שאני משתדלת.
אל תכעסו עלי, אני מנסה לא לחבק יותר. באמת שאני מנסה.
היה קר ורטוב, הייתי עייפה ועצובה
לא יודעת איפה ומה, מי הולך ומי נשאר
מי יחכה לי ולמי ימאס
מי חבר ומי נטש כבר מזמן
ובאת וחיבקת, ואמרת לא לדאוג
חיבוק חם ומרגיע, והבטחת שיהיה בסדר
וסמכתי עליך וידעתי
שאתה פה לפחות בזמן הקרוב
אז בבקשה לפני שתלך, חבק אותי
ואני מבטיחה, שלא אבקש כלום מלבד זה.
חורף חם וגשום לכולם!
תנו לי להתלהב, חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן
ואוהבת המון, וחורפית מתמיד!
WinterGirl
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
