
אסור לי לדבר. אסור לי לשאול. אסור לי לבקש. אסור לי לדאוג.
אסור לי.
טוב. אז דיברתי.
ושאלתי וביקשתי ודאגתי.
ויצאתי חרא.
כי סיפרת לי את זה לא מיוזמתך, אלא מתוך הכרח.
הסתכלתי על מה שאמרת לי ולא האמנתי.
אמרתי לך..
"עכשיו תסתכל על מה שכתבת, ונראה אותך אומר שאין בעיה. נראה אותך אומר שאתה יכול לעבור את כל השלושה חודשים האלה לבד."
עצוב לך, עצוב לי.
אתה אפילו לא מבין כמה שאתה משפיע עלי.
אתה אפילו לא מבין כמה שאתה חשוב לי.
אתה לא מבין!
וזאת רק דוגמא אחת מתוך מאות.
אתם לא מבינים שאתה חשובים לי?!
אני לא תמיד יכולה לדעת מה עובר עליכם, תספרו לי.
דברו, שתפו.
שיר, שהלוואי והייתה יכולה להיות אלוהים. או מינימום סופרמן.
עריכה:
הוספתי רשימה של פוסטים מומלצים שלי.
שבאמת באמת הייתי ממליצה לכל אחד לקרוא.