אזהרה- פוסט זה יהיה לא מאוד אהוד בידי אוהבי עידן יניב, אייל גולן ושאר פלצנים למיניהם.
ובבקשה, תחסכו ממני את הנאצה, יש לי פרו. 
שירים ומוזיקה. זה חשוב..
מוזיקה זה דבר מדהים, ולדעתי, שירים אפילו עוד יותר.
להיות אמן מוזיקלי זאת זכות גדולה.. ענקית.
להצליח לבטא דברים כזאת קלילות ויופי..
ואני באמת לא מדברת על כל ה"כמה את יפה" למיניהם.
אלא על כל המשפטים שמובילים לזה..
על השורה התחתונה של השיר.
ומי שמכיר אותי, ישר יוכל לקשר את זה ליהודים..
כי באמת, אם לשים לב למילים, העמוקות והנוגעות.
להתאהב בביצוע, בקול ואווירה.
אבל- לא רק.
הרבה מזה אפשר למצוא גם בלהקות צבאיות..
הרבה מהמילים והמשמעות החזקה.
אמנם כן, המוזיקה הישנה והרגועה, אל מול החדשה והחודרת.
אבל גם מים שקטים חודרים עמוק..
לכן אני באמת ממליצה, לכל אחד.
לקחת לעצמו את הפסק זמן שלו, לשים אוזניות, ולצלול..
לשיר בלי לדפוק חשבון, ולהשתחרר..
זה שווה את זה, באמת שזה כן.
כי תמיד בין כל הצלצולים הרעש, אפשר לשמוע משהו נקי וחלק.
וכמה ציטוטים לסיום, כי אני פשוט חייבת:
"ראשי מוטל, הכל מוכן. הסוף שלי שקוף.." (טיפה בים)
"כמו ששכחת אותי עכשיו תכפיל במיליון, בהתחלה תוסיף שש ותעשה ת'חשבון, זה המון" (פעמון מלחמה)
"ולא היה ברור למה התכוון, ומאז ועד היום מעולם לא ניגן" (כל הסיפור)
"אנ'לא סולח לך אבל, אנ'לא יכול אחרת" (לא יכול אחרת)
"למד אותי למות, כדי שלא אפחד. או תן לי להמשיך לחיות לעד" (לעוף)
"אז שנמות כמו מלאכים, שיתגלה האלוהים עוד בעודנו בחיים" (אם כבר)
"אני רואה אותו, הכל עכשיו בסדר. אולי גם הוא פוחד להיות לבד" (עוד ארון אחד)
אני יודעת שמי שמכיר יגיד לי שזה לא המשפטים.
אבל זה מה שאני אוהבת, ומי אתם שתתווכחו? 
שיר, המוזיקאית (או לפחות מקווה)
שמתי לב שרמת הכתיבה ירדה.. אבל אני פשוט לא במיטבי בימים האחרונים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
