אנשים נוטים להתייחס לדברים כמובנים מאליהם.. בד"כ לדברים שהם רגילים אליהם..
ככה, מרגיש קצת מובן מאליו.
לפעמים כ"כ מובן מאליו, עד להתעלמות, חוסר יחס.
אז להתייחס למישהו בתור מובן מאליו? אאוץ'.
אבל להיות המובן מאליו הזה? דאבל אאוץ'. בריבוע.
יש אנשים שלא יכולים להיות מובנים מאליו, כי הם פשוט לא.
ואתה? כ"כ לא מובן מאליו.. הכי לא.
אבל לאט אתה תהפוך להיות כזה.. כי לאט אני פשוט אפסיק להתאמץ.
אפסיק להתאמץ לפגוש אותך, לדבר איתך..
אפסיק לנסות לקבל ממך יחס. כי יש לך בשפע יחס..
אבל זה נראה כאילו אתה מאוד בררן בקשר אליו.
כאילו שאתה מפחד שייגמר לך.
או שפשוט לא מגיע לי? אני לא יודעת. אני מקווה שזאת הסיבה.
כי הסיבה השניה היא שאני פשוט.. מובנת מאליו.
לא רוצה. אני פשוט אתעלם.
אני אגרום לך להיות המובן מאליו. ואני יודעת שאתה יודע איך זה.
בסוף אתה תיהיה כ"כ מובן מאליו, שזה כבר יכאב.
או שלא.. אחרי הכל, אתה לא תשים לב.
שיר. המובנת מאליו. 
אני לא מאמינה שאני שונאת אותך. אוהבת? כן. אבל שונאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
