
לילה. שקט מוחלט.
בעצם לא.. יש קצת רעש, טיפה. צרצרים, מחשבה רחוקה. ממש רחוקה.
רחוק מהעין- רחוק מהלב. זה מה שתמיד ידעתי.
לא רואה, לא שומע ולא מדבר.. זה גם לא יודע?
כי להרגיש אפשר גם בלי לראות ולשמוע.
להרגיש אפשר גם בלי לדבר. תמיד מרגישים בלי לדבר.
מרגישים חלש.
תמיד רציתי לדעת מזה להרגיש חזק. אבל כשהרגשתי חזק התחרטתי.
להרגיש חזק זה one way ticket, עם אפשרות לשני כיוונים.
לטוב ולרע. אבל את שניהם אתה תרגיש. תרגיש חזק.
כשרע, תמיד יודעים. אבל מתי יודעים שטוב?
כי כששואלים מה קורה, תמיד הכל בסדר. תמיד טוב.
אולי "לא משהו" אבל זה השפל. לא משהו.
וזה באמת הכי גרוע. לא משהו זה לא כלום..
"מתי אני אדע שהכל בסדר?"
"כשישאלו אותך מה קורה, ורק אחרי שתחשוב, תגיד שהכל בסדר. תחייך ותגיד. ותרגיש שלם עם עצמך."
אז מה קורה?
אצלי הכל בסדר 
שיר, שמחכה.
אני מתגעגעת. באמת מתגעגעת.