זה מעצבן אותי. מאוד מעצבן אותי.
עזבו את זה שהוא חבר טוב שלי, והוא בקושי מחובר למסן אז זאת פחות או יותר הדרך שלי להתעדכן..
פשוט, מעצבן אותי שההורים חושבים שאם הם יחסמו משהו אחד אז לא נעשה משהו אחר..
כאילו, יאסרו להיכנס לצ'אטים? טוב, נפתח בלוג..
יאסרו עלינו לפתוח בלוג? טוב, נכיר אנשים דרך האינטרנט..
יאסרו גם את זה? טוב, אני יכולה למצוא פה עוד מליוני דרכים, והדרך ארוכה.. תסמכו עלי ;)
יוציאו לנו את כל הדברים הרעים מהחיים, נמצא דברים אחרים..
אני יודעת מה, נתמכר למסטיק..
נעשה דברים רעים אחרים..
זה לא משנה, כל עוד זה מה שאנחנו רוצים לעשות, שומדבר לא יזיז אותנו מזה. כלום.
עזבו, שמתי לב שכבר מזמן גלשתי מעניין הבלוג של עידו..
זה פשוט לא רק זה..
עידו הוא לא אחד שיעשה משהו בניגוד למה שההורים שלו אומרים לו.
אני כן אחת כזאת. זה לא שאני לא יכולה לחיות בלי הבלוג של עידו.
אבל זאת סיטואציה מעצבנת..
הרי באיזשהו שלב כבר לא יהיה מה להפסיק..
מה אם אני אוכל רק אוכל לא בריא, יגידו לי להפסיק לאכול?
אם אני יעשה שטויות ברחוב, ינעלו אותי בבית?
והרשו לי להשתמש בשאלה שאני מאוד אוהבת לאחרונה.
"מזה השטויות האלה?!"
אני רוצה, אני אמשיך..
הרי אם לא הייתי רוצה, לא הייתי מתחיל מלכתחילה..
ועכשיו בנימה אופטימית זו, נעבור לחדשות הטובות..
איתי מנסה להפסיק לעשן!!
באמת מנסה!!
כבר שבוע (טוב, שישה ימים) שהוא לא עישן!!
יייאיי.. אני מרגישה שמחה..
טוב אני זזתי לישון.. אני ממש ממש עייפה..
לילה טוב =)
שיר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
