כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 8/2003
פנטזיה של ישיבה
חזרתי מנסיעה של כמעט שבועיים. סיכומים חצי שנתיים, סגירות ותכניות לקראת השנה החדשה. רעיונות שיתממשו בחודשים הבאים. נופל ישר לישיבה וקולט מייד מה משודר. תקציר תולדות הציונות. זה מה שמקבלים שני אנשים מכובדים שנפל בגורלם להכנס לישיבה עם אלמר. לרוע מזלם הם העירו משהו en passant לגבי הענין בעבודה. ואלמר, מלח הארץ, מספר את תולדות ההתיישבות והתעשייה בארץ. היה לו חלק נכבד... אח"כ הוא מתחיל לדבר על פרוצדורות ובנאליה ואני מתחיל לכתוב על הפד שלי ואח"כ גם לפנטז...
הבחורה שמולי לבושה בחולצת תחרה שחורה עם חזיה תואמת - מינימלית. רזה עם שיער קצר. אלמר שופך שטויות חסרות הגיון בסיסי וזה מוציא אותי מהריכוז. אני מנסה לדמיין אותה ואותי על מרפסת משקיפה לים ומבין שהמלונות שבהם הסתובבתי בשבועיים האחרונים עדיין תקועים לי עמוק בתודעה. האורחת מתחילה לדבר. ממשיכה. נון סטופ. ההבעה על פניה הפכה לרצינית. החיוך נמחק מפניה זה מכבר. פתאום היא מדברת על ההבדל בין עסקה סקסית וכזאת שלא. ואצלי בראש עובר - את בעצמך לא. והכל מתפוגג.
כשאלמר נכנס למסלול שמשמעותו ישיבה שתימשך שעתיים אני חוזר בלית ברירה לשדיים הקטנים העטופים בחזיה מרופדת. אני מעניק להם טיפול שסוחט ממנה אנקות והמהומים בקול הרך שלה (בדיוק כשאני כותב את המילים האלו על הפד היא פתאום מהנהנת לאלמר ואומרת המממ.. כן. כן. כן). מספר הינהונים מהצד שלי וכמה הרמות גבה והיא שוב מחייכת. עכשיו היא שוב נראית כמו משהו שאפשר להתנשק איתו.
שאר הישיבה עוברת עלי בחלום. רבע שעה אחרי שהיא מתחילה ללחוש לשותף שלה שהם מוכרחים לזוז, היא פשוט מוותרת לאלמר. הנימוס האנגלוסכסי שלה לא נותן לה לומר לו מה היא רוצה ומה היא חושבת. היא פשוט מחייכת ואצלי היא גם גומרת... ואז כולם נעמדים, לוחצים ידיים ונפרדים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
