כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 8/2003
ישיבות ישיבות.
ישיבה ראשונה על הבוקר. מצגת של אדם בעל הסטוריה ארוכה של שכיר בחברות ענק. למרות שהיה מציג מנוסה ביותר, הוא שידר מן כניעות שגרמה לי לארוב לפליטת הפה שלו. ידעתי שהיא תבוא. ואז באיזה שלב התחילו לדבר על מכר משותף שלא היה מוכר לי. אז הוא פתאום פלט:
- איש משכמו ומעלה. אדם מאוד חכם. אבל הוא היום חולה מאוד.
- אה כן?
- כן. יש לו את "המחלה". בינגו.
ישיבה שניה. המציג הוא אל יווני ברמה בינלאומית. אף נשרי, עיניים כחולות שקועות מתחת למצח רחב. גב רחב. גוף משולש. בגובה שלי. מדבר בקוליות מצד אחד של הפה. נראה כמו יוצא שייטת טיפוסי.
שוב אני מחפש את פליטת הפה שתתאים לעוית. מסתבר שהוא מכיר מישהו שיכול לעזור מאוד אבל הוא לא רוצה לפנות אליו כי זה קשר מאוד אישי. בינגו.
האם זה אני שפשוט מחפש אצלם את הפגמים?
הישיבה נמשכת.
כשהוא עונה לי על שאלה, הטלפון שלו בדיוק מטרטר. הוא מפנה חצי גוף הצידה, מסתכל אלי בצדודית כשהוא מפשפש בכיסו לדלות את הטלפון ועונה לי תוך כדי. פתאום אני מבין בפני מה עומדות בחורות שמסתכלות אל תוך העיניים הכחולות העמוקות הללו. כמו טרף לפני הקוברה. כמו איילה לפני פנסי מכונית בלילה. למרות שהסתכלתי כבר בעיניהן של לא מעט בחורות יפות, מעולם לא הבנתי איך זה נראה מהצד השני.
בירור קצר בסוף מעלה שיש לנו מכרים משותפים מהצבא...
ואני עדיין תוהה. האם זה אני שפשוט מחפש את הפגמים?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
