כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 2/2003
 א בגד? הו! או מה היה לנו פה?
איך התחיל הכל? נטע ודב באו לבקר. הילדים משחקים ואנחנו מפטפטים. הילדים עלו לקומה השניה לשחק בחדר של נופר. נכנסתי להתקלח. כשיצאתי, נטע הייתה בחדר של נופר, משגיחה על הילדים. שלא צריכים השגחה. דב נשאר למטה. גם אשתי. בוא רגע. יש לי שאלה אליך. מתיישב לידה על המיטה של נופר. היא מתקרבת אלי. מסתכלים על הילדים. נטע במתח. היא מותחת אזנים לשמוע אם דב עדיין מפטפט עם אסנת.
תגיד, יש לי שאלה אליך. קרה לך פעם שנמשכת למישהי? חוץ מאשתך? כן, בטח. כמעט כל יום.
לא, אני מתכוונת למישהי שאתה רואה אותה על בסיס קבוע?
קבוע כמו מישהי בעבודה? או קבוע כמו מישהי שאני לא מכיר ומתאהב בה?
המחשבות מתחילות לרוץ לי בראש. מה פתאום היא שואלת? אולי אסנת מנסה לבדוק אותי? אולי נטע חושדת בדב?
האפשרות השניה נראית לי יותר הגיונית. דב בחור גבוה, חתיך, ושרירי. כתפיים רחבות. תמיד מחייך חיוך רחב. תמיד יש לו בדיחה. עובד כמאמן כושר. מפמפם משקולות ואולי גם ... פרגיות? לקוחות? דב גם מצויד טוב. יש דברים שרואים גם במכנסי טרנינג. הבנות במכון מתחילות אתו. את זה ראיתי בעצמי.
הכל בסדר? אסנת קוראת מלמטה. מצוין. אני עונה. אז תבואו למטה. מה אתם עושים שם? הילדים משחקים - אני עונה. אנחנו כבר יורדים.
נטע מחוירה. מהססת. מה קורה? היא כל כך קרובה אלי. עכשיו אני שם לב שהיא כמעט לוחשת. אני מסתכל לה בעינים.
אני רוצה להגיד לך משהו. אבל לא נראה לי שאפשר עכשיו.
טוב, אני כבר אדבר איתך מתישהו. בטלפון. בוא נרד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
