כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 2/2003
 לא הטיפוס שלי-התכוונתי מינית. אנחנו די משדרים על אותו גל
כשכתבתי שהיא לא הטיפוס שלי, התכוונתי שהיא לא מושכת אותי גופנית. היא אחלה בחורה. קולית, רוקדת מעולה, מענינת לשיחה, אנחנו משדרים על אותו גל גם בתפיסת עולם וגם, היום, בהרבה אלמנטים של הורות וזוגיות שיצא לנו לדבר עליהם. בכלל, אנחנו מדברים המון בטלפון. גם היא עברה אצלנו את המסלול שעברו רוב החברות שלי. בלי לדעת כמובן. בהתחלה אשתי מתעצבנת קלות. אחר כך מאויימת מזה שאני מדבר אתה "שיחות ארוכות" (למה אלי אתה לא מתקשר באמצע היום לספר לי שרבת עם אשתך? הגיוני אה?). אח"כ מתחרפנת לגמרי כשהיא שומעת שלקחתי אותה טרמפ הביתה על האופנוע. בשעת לילה מאוחרת (כבר לא היו אוטובוסים כשסיימנו ללמוד...). אח"כ יוצא להיפגש. שתי נשים רואות אחת את השניה, כבר חצי ההילה נמחקה. מצד אחד. מצד שני, כשהיא רואה אותה רוקדת היא מנסה לומר בנון-שלנט "היא בכלל לא רעה...".
הפלומבה האחרונה של ההכשר זה כשהיא מתחתנת עם האל היווני הפרטי שלה. אחרי שאנחנו פיזזנו בחתונה, עכשיו אשתי רגועה לגמרי. עכשיו כבר היא מרימה לה טלפון בעצמה. יש להן על מה לדבר. נשים נשואות.
מזמינה אותה בעצמה אלינו הביתה. תיסלם.
ועכשיו זה.
חס וכרפס שאשתי תשמע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
