כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 3/2003
 הטרמפיסטית השחרחורת האקזוטית באמצע החיים
קצת הופתעתי לשמוע תגובות על כפיה טרמפיסטית. זתומרת הרי לא מדובר במונית. עלית למונית, ביקשת שרות מהנהג. שילמת לו כסף על הזמן שלו. עכשיו, אם הוא רוצה לדבר הוא יכול. אבל אם אתה רוצה לישון. או לשתוק. זכותך. שילמת על נסיעה מא' לב'. אתה לא חייב לו כלום. לעומת זאת, בטרמפ, לי יש הרגשה שכן חייבים משהו בתמורה. אולי בגלל שבגיל צעיר נהגתי לנסוע המון בטרמפים. הרבה נהגי משאיות וחיילים אספו אותי רק בשביל שיהיה להם עם מי לדבר בלילה. שלא ירדמו. אני עוצר לטרמפיסטים בערך מאותה סיבה שאני קורא את הבלוג שלך. כי אני יכול. לחטט. טרמפ זה כמעט המפגש המקרי האולטימטיבי. סיכוי של אחד למליון להפגש שוב. פחות מאוטובוס שאתה לוקח ליד הבית או ליד מקום אחר שאתה מבקר בו באיזו שהיא קביעות. המצע הראוי לבחינת הרעיונות הסקסיים של עדן.
עוד טרמפיסטית. שחרחורת מוקה. רזה. די סקסית למען האמת אבל כנראה מנסה להסתיר את זה עם בגדים די זרוקים. כאילו שהיא באמצע איזה טיול בגולן. בחוץ לא היה כל כך קר. נקרא לה שרית. שחומה. עיניים כהות, כמעט שחורות. במבט שני היא ממש יפה. פנים אקזוטיות. אח, ימי הלימודים העליזים. סטודנטיות במעונות...
-לאן אתה מגיע?
-ל.. לא לתוך העיר. עד לצומת.
-בסדר.
עולה. תרמיל קטן. מניחה בין רגליה.
-לומדת כאן?
-כן.
-מה לומדת?
-מדעי ההתנהגות.
-מה עושים עם זה?
-לומדים תואר שני בפסיכולוגיה.
-ואללה מגניב. לא ידעתי שאפשר לעשות תואר שני בפסיכולוגיה עם תואר ראשון אחר.
-כן אפשר, אבל כנראה שאני אלך לילדים או לתחום אחר.
-זתומרת שאם היית יכולה היית הולכת לקלינית?
-בטח. אבל כרגע זה נראה קשה מאוד.
-ואיך את מממנת את התואר?
הפנטזיות שלי להיות ביג דדי תמיד היו ברקע. חבל שהמציאות הפיננסית העגומה לא מאפשרת לי חדר במעונות עם סטודנטית צמודה.
-ממלצרת ב..
-מגניב
לא היתה שם נקודה. זה נשמע יותר כמו סימן שאלה.
-לא כל כך. המשמרות משוגעות לגמרי והכסף לא ממש.
כאן בא דיון ביתרונות המלצרות.
-לא היה לי עדיין זמן לחפש משהו אחר. אין כל כך עבודות טובות לסטודנטים עכשיו. כולם מתנהגים כאילו הם לא צריכים אותך. עושים טובה שנותנים עבודה.
-חשבת על משהו כמו.... או .....?
-ואללה. לא חשבתי על זה. אבל נראה לי שזה מצריך לעבור קורסים וכאלה ואין לי זמן כשאני סטודנטית.
-בדרך כלל יש קורסים ומבחני קבלה בחופשים של הסטודנטים. זה כדאי בגלל שיש לך עוד מספר שנים ללימודים.
-תשמע זה רעיון מצוין. אני חושבת שאני אנסה את זה בחופשת הסימסטר. תודה.
-בבקשה.
עכשיו היא מתפנה לחשוב דו סיטרי.
-ומה אתה עושה?
אני מספר לה.
-נשמע מענין.
-זה מאוד מענין.
עכשיו אנחנו עוברים באזור של פרדסים. אני שואל אותה איפה לפנות. היא אומרת לי - איפה שמתאים לך. אני מוצא את השביל הראשון ואנחנו יורדים לפרדס. אחר כך היא יורדת לי ואחר כך היא עולה עלי
-אני ארד פה.
אני מתעורר מהפנטזיה כשמגיעים לצומת. היא שוב יורדת לי. הפעם, באמצע הרמזור. נעלמת בין המכוניות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
