כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 3/2003
 ותודה לדגניה ולפימייל שהביאוני עד הלום
לפני הכל, תודה רבה לדגניה ולפימייל על הגמילה מהקאונטר.
הימים האחרונים של השתוללות התגובות עשתה לי את זה.
הרבה יותר מדיקור סיני.
הבנתי. הפנמתי. נגמלתי. לא מציץ אפילו.
התבגרתי בשתי שניות.
שוב יושב לי בישיבה. נערכת כולה באנגלית. משום שאחד מהמשתתפים, ולא החשוב שבהם, מתעקש לא לדבר עברית. מטרת הישיבה לבחון את פרוצדורות העבודה ולהציג את ההישגים במהלך השנה החולפת.
פתאום אלמר אומר באנגלית עילגת: הייתי רוצה לדעת מהי בעצם התמונה האמיתית. מהו המצב בשוק הספציפי.
זה בכלל לא מפתיע אותי. החברה שיושבים מולנו עשו ועושים בדיוק את זה במשך שנה. חופרים וחופרים בנתונים, מציגים שוב ושוב את התמונה. מנתחים ויוצרים תחזיות והערכות לדרכי פעולה שונות. הנוכחים מנסים לענות כמיטב יכולתם. ללא ספק רגע מביך. הנושא כבר נדון ונדוש לעייפה. זה בכלל לא נושא הישיבה. המידע, התוכן וההחלטות בכלל אינם קשורים לישיבה הנוכחית.
ושוב הוא אומר - ספרו לי מה בעצם כדאי לנו לעשות. כאן אני כבר לא יכול להתאפק. "אני חושב שהחברה כאן עשו עבודה יפה מאוד. קיבלנו את הנתונים ואנחנו מבינים את התמונה. דרכי הפעולה האפשריות נבחנו בקפדנות והאחראים כבר בחרו את דרך הפעולה שעדיפה בעיניהם".
אם אלמר לא היה האחראי הראשי על צייד הארנבים, זה אולי היה מצחיק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
