כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 5/2003
בחזרה לשפיות
תופס את עצמי נכנס למצב רוח. העומס בעבודה גדול. העומסים של הדברים האחרים היו כבר מזמן צריך לתת לי כאב ראש מפוצץ. מזל שהחלטתי להיגמל מאלו לגמרי. אלו הפסיכים. כבר מזמן לא היה לי אחד. עוצר את העבודה. קורא את אינגה. מרגי. מדהימה הילדה. פמה. שפיות. מורכרמון. איזו כבדות נחה על העם היושב בגולת הגדה המערבית קרוב מדי לים. מחליט לכתוב. סוגר את דלת המשרד. מכניס דיסק של מובחרים. המערכת שיש לי במשרד יכולה להרקיד מתים. בשביל התרגיל צריך להתחיל נכון. באז לוהרמן. ממש מדיטטיבי. כל השאר כבר יבואו לפי הסדר הנכון. מתמקד בכלום. תוך כדי כבר מגיב פה ושם. ואנגליס ומרכבות האש שלו. וכבר מגיעות תגובות מהירות. פמה. תודה. והילדה הכתומה. גם תודה. אני מבין שצריך לרקוד. השיר הבא הוא גרסת 12 דקות מקונצרט בהופעה חיה. Marvin Gaye - Sexual healing. זה הזמן להוריד את הוילונות על החלונות הפנימיים הגדולים שלי. החיצוניים ישארו פתוחים לשמש. הכל מתחיל באגן. הגוף מתחיל להתנועע אחריו והכתפיים נכנסות לקצב. הירכיים והידיים נותנות את החלק שלהן ואחרי כמה דקות הכל הופך לתנועה זורמת, השחור מאחורי העפעפיים הופך לצהוב של שמש בשדה חיטה בשלה מתנועעת ברוח קלה של אחר צהריים עצל. מרוין שולח את המאזינים לעשות אהבה ואני חוזר לכסא שלי. בדרך כלל צריך להעיף את Frozen של מדונה מהרשימה אבל עכשיו זה כבר לא מפריע לי. לא מקשיב למילים שלה. רק המלודיה והצבע של הקול שלה נשפכים עלי. תיכף תבוא שאדה. אני חוזר למטלות שלי. תודה. להתראות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
