 כשהאדם ושתי עיני בתו שרים
|
| 6/2003
התלבטות חוסמת אינטואיציה יוצא מהשכונה לכיוון המשרד. בתחנת האוטובוס עומדים כמה אנשים ואחד גם מרים יד לבקש טרמפ. הכסא שלידי עמוס בתיקים וזה לא בוקר מתאים לעצור. אני עוד צריך למלא דלק ולהגיע בזמן. פתאום אני מזהה פרצוף מוכר. אוטומטית מתחיל לסטות ימינה, מחכה ל"איתור". מאיפה אני מכיר אותו? אני כבר מגיע לתחנה ועדיין לא יודע. מתלבט. עובר את התחנה. ואז זה מגיע. הוא עובד בהום סנטר. ראיתי אותו כמה פעמים והוא גם עזר לי למצוא כמה פעמים מוצרים. אדם קצת חסר סבלנות. נותן שירות גרוע. קצת נבחן. תמיד נותן הרגשה שאין לו זמן כי הוא עסוק, בדרך למשהו אחר. גם כשהוא ממתין לאוטובוס או להסעה שלו יש לו ארשת פנים חצי כעוסה. חבל שלא נפל האסימון יותר מוקדם. אולי הייתי מצליח לשנות לו את ההבעה לכמה דקות... בפעם הבאה. חבל שלא הקשבתי לדחף הראשון שאמר שאני מכיר אותו וכדאי לעצור. צריך לעבוד על ההתלבטויות האלו. אני מפסיד יותר מדי בגללן.
| |
|