חודש וחמישה שבועות מהביקור האחרון שלי פה. המרוץ שלי לא מפסיק. היעילות שלי שואפת לאפס. והחיים ממשיכים לזרום במסלולם. אני מנסה לא להלחם בזרם יותר מדי ולא להסחף יותר מדי. החכמה היא למצוא את המטרות מתוך אלו שנמצאות בטווח של הזרם. הטפשות היא לשכוח את מה שאמרו סיימון וגרפונקל (המשפט האחרון הכי חשוב):
Slip sliding away, slip sliding away
You know the nearer your destination, the more you slip sliding away
Whoah and I know a man, he came from my hometown
He wore his passion for his woman like a thorny crown
He said Dolores, I live in fear
My love for you's so overpowering, I'm afraid that I will disappear
Slip sliding away
I know a woman, (who) became a wife
These are the very words she uses to describe her life
She said a good day ain't got no rain
She said a bad day is when I lie in the bed
And I think of things that might have been
Slip sliding away
And I know a father who had a son
He longed to tell him all the reasons for the things he'd done
He came a long way just to explain
He kissed his boy as he lay sleeping
Then he turned around and he headed home again
Slip sliding away
Whoah God only knows, God makes his plan
The information's unavailable to the mortal man
We're workin' our jobs, collect our pay
Believe we're gliding down the highway, when in fact we're slip sliding away
מתאים ליום כיפור כמו כפפה ליד מיובלת. רק מטשטשת את הגבשושיות. מקהה את הכאב.
החיים בישרא ממשיכים במסלולם. מענין לראות שתבניות חוזרות על עצמן כצפוי. ואנשים מסויימים כבר אינם, אחרים חדשים תפסו את הכיסא שלהם. המדהימים בעיני הם אלו שאצלם זה תהליך פנימי. חזקים מכל גל. אינגה כמשל. בכלל לא מענין אותם מה קורה בסביבת ישרא. זה היומן שלהם ואף אחד לא יבלבל אותם. אולי זו באמת הדרך.
פינת אודטה:
אני נזכר בעוד משהו קטן שכבר רציתי לספר לכל העולם מזמן. הפסקתי לאכול עוגות תפוחים. כבר מוותר על התענוג הקולינארי הגדול ביותר של החתונות והארועים. עליתי על היוגורט החדש של שטראוס כבר לפני כמה חדשים, כשהוא היה בהרצת נסיון. מה אני אגיד לכם? אתה אוכל יוגורט וחושב שבפה נמסה לך עוגת התפוחים של דודה רינה, הבשלנית של המשפחה. כשהתפוח נגמר מהלשון, אתה עוד מרגיש את הטעם של הפאי הפריך. כשהייתי ילד, זו היא שבתשובה לשאלתי איך זה שהיא הבשלנית הטובה ביותר? אמרה לי את המשפט האלמותי "אני אוהבת לבשל לאנשים שנהנים לאכול". בקיצור, רק אם את/ה אוהב, או מכיר/ה מישהו שאוהב/ת עוגות תפוחים, להמליץ בכל פה על היוגורט החדש בטעם פאי תפוחים.
Exactly my point, because you have to wonder, how do the machines know what Tastee Wheat really tasted like? Maybe they got it wrong, maybe what I think Tastee Wheat tasted like actually tasted like oatmeal, or tuna fish. It makes you wonder about a lot of things. Take chicken for example. Maybe they couldn't figure out what to make chicken taste like which is why chicken tastes like everything. And maybe... -- mouse