לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כשהאדם ושתי עיני בתו שרים

כינוי: 

בן: 57

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2003    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2003

חוזר מנסיעה קצרה. בסוף השבוע עוד נסיעה, גדולה.


אני שפוך. אסנת בטח עוד יותר שפוכה. השארתי אותה לבד יומיים. היא כמובן הלכה להורים שלה. חוזר מנסיעה קצרה. חמישי בלילה. חצות לילה. הטרמינל מתרוקן במהירות. יוצא לחניון ומעמיס את המזוודה מאחור. אני שפוך. עד שאגיע הביתה זה עוד 40 דקות לפחות. מדפדף בין תחנות הרדיו, אין שום דבר. הבלדות של סקורפיונס מתאימות לי למצברוח אבל לא כל כך לרמת העייפות. אז אני מתחיל לשיר איתם. זה עוזר. עוד צומת ועוד צומת.  עובר בעיר מנומנמת. ילדים בחופש. עומדים בצמתים ותופסים טרמפים למועדוני הלילה. לוקח זוג בנות. אחת בי' ואחת בי"א.
- מה אתן רוצות להיות כשתהיו גדולות?
אחת רוצה להיות ספרית והשניה רוצה ללמוד וטרינריה. ואללה לא האמנתי. הלואי שתצליח. יורדות.
שוב עולות טרמפיסטיות. הפעם שלוש. פרחה אחת לא סיימה י"ב. ובקלי קלות הוציאה פטור מהצבא. כל כך בקלות היא הוציאה את הפטור, שכששאלתי על מה (היא קיבלה פטור) היא חשבה ששאלתי למה.
- כי לא בא לי לשרת.
השתיים האחרות עדיין לומדות. אולי עוד יצא מהן משהו. מצד שני אולי גם מהראשונה יצא משהו. רק שאף אחד לא יודע מה. אולי תהיה אשתו של דונלד טראמפ הבא.
- מה אתן רוצות להיות כשתהיו גדולות?
אחת לא יודעת. השניה - גם כן רוצה להיות ספרית.
- תיאמת עם הטרמפ הקודם?
היא לא מבינה על מה אני מדבר. ספריות באופנה? או שזה עניין של גיל?
לפני שהן יורדות ליד המועדון, הן מנסות להסביר לי מה זה רגאיי. נו.
בצומת הבאה עומדים שלושה בחורי ישיבה. נוסעים לכינרת.
- עכשיו?
- כן.
- מכאן?
- טוב, זה הטרמפ שהיה. נגיע.
- מתי תגיעו?
- בעזרת השם עד הבוקר.
- ומה תעשו?
- נתפלל שחרית, נדוג דגים ונחזור הביתה עד שבת.
אלוהים יעזור
נכתב על ידי , 20/7/2003 21:07  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוגר חשבון. לא סופי.


מישהו חכם אמר לי פעם: לפעמים כדאי להעמיד פני מטומטם.
זה מה שעשיתי היום לאלמר. דיברנו באחת הישיבות על אחד ממנהלי הצוותים. אחד חדש שאני לא אוהב. לפני שבועיים, עוד לפני שהתחיל לעבוד, התרברב בטלפון ודיבר קצת בזלזול. התקשר אלי בסוף היום ורצה להזמין אותי לפגישת עבודה למחרת בערב. הערתי לו שפגישה בחמש בערב זה קצת מאוחר.
- מה אתה עובד חצי יום?
סאאממק. מי אתה? הפיוז שלי רצה לקפוץ. תרגיע.
- כן. חצי יום זה מספיק לא? אני אחרי ארבע לא זמין. ולהתחיל פגישה אחרי ארבע זה נראה לי מאוחר. (אני עדיין מנסה לשמור על נחמדות).
- מה פתאום? פגישות זה רק בערב. הנסיון שלי והדברים שעשיתי לימדו אותי שפגישות יעילות זה רק אחרי חמש בערב. כשהייתי ועשיתי...(כאן בא תיאור של פעילותו הגלובלית של מנכל נאטו). בקיצור, הבנתי מהר מאוד שפגישות באמצע היום מפריעות לעבודה.
Hellowwwww, Get a life!
הלאה ערבולי הטחינה. חפש מי ינענע אותך.
- בחמש בערב להתחיל פגישה? מצוין. אין בעיה. לא איתי. אני אשמח להיות בכל הפגישות שתצטרכו אותי ושיתאפשר לי, אם הן בשעות סבירות.
end of story
כשאלמר תיאר איך משהו שהוא עשה בנושא התשתיות של הצוות שלו לא היה מספיק, אני התחלתי לדבר על ספק התשתית. טענתי בלהט לזכותו. את הספק זה לא מענין ולא צריך לענין מה שהצוות צריך. הם היו בסדר. אלמר התחיל לאבד את הסבלנות.
- אבל אתה לא מבין,
קטע אותי. אני עושה פרצוף מבולבל של <תסביר לי בבקשה אני קצת סתום עכשיו>תציף חמודי, בוא נדבר על הבעיות שלנו...
- הבעיה היא לא שהם היו בסדר אלא שיש לנו פה מנהל צוות שלא דאג לתשתית שלו...
- אהההה (פרצוף של אחד שקיבל הארה), טוב, נכון, זו בעיה אבל זה קורה....
זה יקח קצת זמן. אני אעיף אותו מכאן.
נכתב על ידי , 16/7/2003 08:15  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוהב? לא אוהב? אוהב!


לעצמי.
לכל מי שרוצה להבין ולהרגיש את הקטע, ברקע מנגן ג'יימס בראון את I feel good. עכשיו, ג'יימס בראון מדבר בגרוני, והוא גם מדבר אלי. ואם הקטע הזה לא נראה מספיק נרקיסיסטי אז למי שלא הבין אני מחבק את עצמי ורוקד.



Whoa-oa-oa! I feel good, I knew that I would, now
I feel good, I knew that I would, now
So good, so good, I got you


Whoa! I feel nice, like sugar and spice
I feel nice, like sugar and spice
So nice, so nice, I got you

When I hold you in my arms
I know that I can't do no wrong
and when I hold you in my arms
My love won't do you no harm

and I feel nice, like sugar and spice
I feel nice, like sugar and spice
So nice, so nice, I got you

When I hold you in my arms
I know that I can't do no wrong
and when I hold you in my arms
My love can't do me no harm

and I feel nice, like sugar and spice
I feel nice, like sugar and spice
So nice, so nice, well I got you

Whoa! I feel good, I knew that I would, now
I feel good, I knew that I would
So good, so good, I got you



ויחד עם השיר שלו, זה מה שעובר לי בראש:

לא אשתי, לא הורי, לא הילדים, לא החברים. אין אף אחד בעולם שאני צריך לחיות איתו כל חיי. רק אני עצמי. האדם היחיד שיעבור אתי את כל הרגעים. היפים והמכוערים. השמחים והעצובים. הקשים והקלים. השגרתיים והמלהיבים. הכל. הההההכל. כדאי מאוד שאני אוהב את האדם היחידי שאני צריך לבלות איתו את כל חיי. אז אתה יודע מה? ל'כפת לי כל מה שאומרים. וכל מה שחושבים. וכל מה שאחרים רוצים וצריכים. קודם כל, מהו שאני רוצה. צריך. אוהב. נהנה. מרגיש. עכשיו. כי אין מחר.

אוהב. אוהב אותך. סולח לך. מותר לך. צריך לך. אוהב.
 
עכשיו אפשר לקרוא את הרשימה הקודמת שוב.
רק המשמעות שלי.

נכתב על ידי , 14/7/2003 15:55  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

6,291
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבן בנות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בן בנות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)