לקח לי קצת זמן לעשות את זה, אבל אזרתי אומץ וסיפרתי לאמא שלי על עצמי והיא הגיבה ממש יפה!
היא חייכה וחיבקתי אותה המון, אפילו בכיתי קצת.
לא יודע למה, אולי כי סתם רציתי להתרפק בזרועותיה...חחח
סיפרתי לה גם על נועם והיא פשוט הייתה מאושרת בשבילי.
היא שאלה אותי מה עם אבא שלי ועניתי שאני אספר לו בקרוב.
את האמת, אני קצת מפחד מהתגובה שלו...
אבל אני בטוח שיהיה טוב :)
מאז שאני ונועם ביחד הפכתי להיות אופטימי בצורה מפחידה, אני כבר לא אותו עידו של פעם ששרוי כל הזמן בדיכאון.
אני כל כך שמח שיש לי אותו.
אנחנו כבר חודשיים וקצת ביחד ואני פשוט מאושר איתו.
כל פעם כשאנחנו יחד אני מרגיש בעננים...
הוא כל כך חמוד, מתוק ומושלם!
כל יום אני אוהב אותו יותר!
בזמן האחרון לא יוצא לנו להיות כל כך הרבה ביחד בגלל כל הבגרויות הארורות...אבל כשיש קצת זמן אחנו עושים משהו ביחד. וגם מכיוון שכמעט כולם יודעים עלינו, אנחנו לא מסתתרים כמו אז וזה נותן לנו כמה רגעים יחד.
אני פשוט אוהב אותו! 3>
עידו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
