רבים הם הצוללים המבקרים במפרץ אילת,שטח השונית החוגרת באילת הינו דל וניתן בקלות לתאר את שמורת האלמוגים יחד עם שמורת הים הדרומי כשמורת עציץ,קטנה במימדיה אך מרהיבה ועשירה בתכולתה.

יחסית לשטח הנתון ניתן לטעון כי אילת היא אחד ממוקדי הצלילה העמוסים ביותר בעולם(מס ' צוללים לעומת השטח המשמש לצלילה).

מכאן שכל כניסה של צולל /משנרקל למים יוצר לחץ נוסף על הסביבה,עצם נוכחותם גורמת לשינוי התנהגותי בקרב יצורי הים ולנזקים רבים.

מובן מאליו שרצוננו להנות מהסביבה הימית ,אך ניתן ע"י צלילה נכונה למזער ולצמצם את הנזקים אתם אנו עלולים להסב.

כאשר צולל נכנס למים עליו לעשות זאת במקומות המיועדים לכניסה ויציאה והמסומנים ע"י חבלי מצופים,ע"י שימוש במעברים הללו אנו נמנעים מדריסת השטח ומצמצמים את הפגיעה לאתם מעברים מוסדרים לים (בשמורת הים הדרומי).

על הצולל לשחות כאשר פניו במים והוא רואה היטב את הסובב על מנת להימנע מפגיעה באלמוגים ע"י המיכל והסנפירים,כלל זה יפה גם כאשר הצולל מתחת למים,רצוי להתקדם  עם הפנים קדימה ולא ע"י שחייה לאחור וזאת שוב על מנת לא לפגוע באלמוגים.

כאשר צולל נכנס למים עליו לוודא כי ציודו מאובטח היטב ומצומצם קרוב לגופו וזאת על מנת למנוע מהציוד כגון אוקטופוס משוחרר או מד לחץ לפגוע בסביבה.

על הצולל להימנע ממגע עם הקרקע מכמה סיבות,ראשית על מנת לא להרחיף חול שכן ידוע שחול סותם את הפוליפים באלמוגים,דבר זה פוגע באלמוגים בצורה קשה,הפוליפ נאלץ לשחרר סוכרים מגופו בצורת ריר/ג'ל על מנת לדחות את גרגרי החול הסותמים אותו.

מדובר בכמות אדירה של אנרגיה המשמשת לסילוק החול במקום להיות מושקעת בהתפתחות וחסינות האלמוג,האלמוג נחשף למחלות ולטורפים ועשוי אף למות כאשר מדובר בהרחפת חול כרונית(אזור בו צוללים רבים למשל).

הרחפת חול נוצרת כאשר צולל בא במגע עם הקרקע או מטלף עם סנפיריו קרוב לקרקע החולית(מנפנף בסנפיריו),החול המורחף שוקע על האלמוגים וסותם את הפוליפים.

הרחפת חול נוצרת לרוב ע"י צוללים שאינם מאוזנים היטב,במידה וצולל כבד במים גופו נוטה בזווית תיקון כלפי מעלה,זאת אומרת ראש למעלה ורגליים למטה וזאת במטרה לדחוף עם הסנפירים כלפי מעלה על מנת לתקן,מעבר להרחפת החול המזיקה הצולל מתאמץ ומבזבז אוויר לשווא,לכן חשוב להוסיף קצת אוויר במאזן במצב מסוג זה על מנת להתישר ולמנוע הרחפה.

על הצולל לקחת בחשבון את שדה הראייה המוגבל ע"י שימוש במסכה,מיכל על הגב,יחד עם מאזן הציפה המגדילים את שטח הגוף וכמובן הסנפירים המוסיפים אורך לגוף הצולל,נוסיף לזה סביבה תלת מימדית וזרמים ונקבל מצב המקשה על השליטה שלנו במרחב הימי,הדרך הטובה היא כמובן לשמור על עירנות אך חשוב יותר הוא להסתכל על בן הזוג לצלילה כך נראה צולל בסביבה ונוכל להתריע על קירבה יתרה לאלמוגים או לקרקע ונמנע נזקים.

מובן מאליו כי בקרקע החולית בים מחופרים יצורים רבים ואין לנו רצון לדרוך עליהם,לא לפגוע בהם ולא להיפגע מהם,חלקם מסוכנים עד מאד,אבנון לדוגמא המכוסה בחול,אצות ואבנים קטנות ומוסווה היטב(האבנון הינו דג טורף הדומה בצורתו לאבן,על גבו 13 קוצים אשר בבסיסם בלוטות ארס היכול לגרום למותו של אדם בוגר).

בנוסף עלינו להימנע ממגע עם הסביבה, למרות הסקרנות,אין לגעת או לתמרן יצורים ימיים,בוודאי לא לנסות ולרדוף אחר יצור ימי כגון צב ים העשוי להילחץ ולצלול לעומק,שכן עליו לעלות שוב ולנשום אוויר ואין לנו ידיעה כמה זמן עבר מאז עלה לנשום,אם נרדוף אחר צב ים אנו עשויים להביא למותו מטביעה.

במיוחד עלינו לנקוט משנה זהירות כאשר מצלמים במים,חשוב ביותר להימנע ממגע עם אלמוגים או החזקה בהם על מנת ליייצב את עצמנו לצילום שכן אין כל טעם לצלם את הטבע תוך פגיעה בו,ניתן לצלם תמונות מרשימות גם בלי מגע.

מגע עם אלמוגים עשוי בקלות לשבור אתם,תהליך הגדילה והשיקום שלהם איטי ביותר וניתן להשמיד מאמץ של שנים של גדילת אלמוג בשנייה של חוסר תשומת לב ומגע מיותר עם אלמוגים.

במפרץ אילת אסור לצלול עם כפפות או סכין צלילה .

לסיכום ,ניתן להפחית את הפגיעה בשוניות האלמוגים ע"י צלילה זהירה ונכונה,להתבונן בטבע ולא לגעת בו.

תודה וצלילה מהנה.

רוני עזרן