טוב נראה לי שהגיע הזמן שאני אעדכן..מזמן לא עשיתי את זה..ודי הרבה דברים השתנו מאז..נראה לי..

החלטתי מה אני רוצה..אני יודעת מה אני רוצה..

רק חבל שתמיד זה דופק לי הכל.

ביטחון,אם רק היה לי ביטחון אני בטוחה שהחיים שלי היו נראים אחרת.

פעם לא היה לי,עכשיו יש לי,אבל לא מספיק,ממש ממש לא מספיק.

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות שאני פשוט לא יכולה, למה? ביטחון.

זה די מתחיל להימאס..לפעמים פשוט בא לי לוותר על הכל. על כל מה שאני רוצה.

גם על מה שנראה קרוב.

כבר וויתרתי על משו, משו רחוק שלא יקרה אף פעם..ואם זה יקרה,כנראה שזאת לא אני.

אף אחד לא באמת מבין מה זה, אולי כן,מבינים קצת,מבינים על מה אני מדברת,אבל כשזה מגיע לרגע האמיתי הם פשוט לא. הם פשוט לא מבינים מה עובר עלי ברגע הזה,איך פתאום אני קופאת ולא מסוגלת לעשות כלום,אני רק רוצה לברוח,להיעלם.

פעם חשבתי היי גם הוא\היא ככה,כמוני. עד שעכשיו הבנתי שלא קיים בן אדם כזה,מטומטם כמוני,ב"רמה" שלי.אולי קיים איפשהוא אבל רחוק,רחוק מאוד.

זה היה יכול להיות נחמד אם יום אחד אני אקום בבוקר והכל יסתדר. כל מה שרציתי שיקרה כבר קרה ואני רק צריכה לחיות את זה. זה היה יכול להיות מושלם.

לקחתי משו אחד והפכתי אותו למשו אחר,

משו שבחיים לא היה שם,ועכשיו אני בספק אם הוא גם יהיה שם,

אולי בגלל שרציתי,אנלא יודעת אם רציתי,

אבל מה שאני יודעת זה שאני מטומטמת,הוצאתי את עצמי מטומטמת.

אתמול עוד לא הבנתי באמת מה היה,

אבל עכשיו אני כן מבינה,קראתי את זה שוב והבנתי,כל מילה.

אנלא מאמינה שחשבתי ככה,

אנלא מאמינה שהגבתי ככה.

אם רק הייתי יכולה להזיז את הזמן אחורה,הייתי עושה את זה.

או שלא,אני לא יודעת.

נפגעתי,אני לא יודעת ממי,בטח גם מעצמי..

בכל מקרה אני לא יודעת מה יהיה עכשיו,לא שווה לי להרוס גם את זה.אני לא רוצה להרוס גם את זה.

אני לא נואשת עכשיו,לא.

לפעמים טוב לי ולפעמים רע לי. מממ משונה.

כולם כותבים פוסט על השנה שעברה עליהם.

אבל אני לא זוכרת כלום ממה שעבר עלי. משום מה השנה שלי לא הולכת ככה.

אצלי זה הולך לפי בצפר חח עקום.

בכל אופן בזמן האחרון גיליתי כל כך הרבה דברים שלא מסתדרים לי,והרבה דברים עלי.

אתמול ראיתי כל כך הרבה דברים שמעצבנים אותי אצל ההורים שלי.וזה לא סתם דברים רגילים שכל בן אדם מתלונן עליהם ושונא את ההורים שלו בגלל זה. הם מעירים לי על כל כך הרבה דברים,גם אם הם שטותיים,ובשלב מסוים זה מתחיל לעצבן ולהיות נמאס. יכול  להיות שאני לא צודקת אבל מה לעשות זה מפריע לי,ככה אני וזהו אז קבלו את זה.

והבנתי גם כמה דיבורים של אנשים יכולים להשפיע עלי, ולא דברים רעים,אלא טובים,יכולים לשנות את מה שאני מרגישה,ואני לא רוצה להרגיש ככה. עכשיו אני כבר לא יודעת מה נכון.ואני לא יודעת איך להסביר או לנסח בצורה שמי שלא צריך להבין לא יבין. אז אני רק אגיד שאני מבולבלת והכל מתערבב לי וזה חרא. התחלתי להידרדר בלימודים,אנלא משקיעה בכלום,לא לומדת למבחנים כמו שצריך,קשה לי ללמוד. זה כבר לא מעניין אותי,יש כל כך הרבה דברים שמעסיקים אותי בדרך.אבל מה,אני גם לא רוצה להשקיע את כולי בלימודים,וגם אף אחד לא דורש ממני לעשות את זה,רק קצת,להשקיע קצת.

השתנתי,מאוד השתנתי.

אבל עם כל זה גם טוב לי. יש אנשים שיודעים להשכיח את הדברים האלה גם בלי לשים לב.וזה טוב.

אבל היי 2007,אנשים אומרים שזאת שנה חדשה,חיים פחות או יותר חדשים,אז למה לא?

ברב3>