אז ככה... עברה שנה וחצי, ומאז לא נכנסתי לבלוג הזה. קראתי אותו, וגיליתי כמה נהגתי להיות... קצת סתומה?! חחח XD
בקיצור, עכשיו אני בכיתה ט' ורציתי לשנות את נושא הבלוג. בעצם,לא ממש לשנות, נשאיר את הנושא כ-אהבה. אבל עכשיו זה קצת יותר עמוק, יותר נכון ויותר אמיתי.
בעצם כל הסיפור מתחיל מכיתה ז, כשהכרתי אותו בפעם הראשונה....
זה היה ביום האחרון של החופש הגדול,כשרק עליתי לכיתה ז',לחטיבה.
היינו עוד מגובשים ככיתה אחת,עוד מהיסודי. במפגש הראשון עם המורה החדשה והתלמידים, הכירו לנו אותם, את ה"חדשים" מפסגת זאב, גבעת זאב, הגבעה הצרפתית והיו עוד...
הייתה לי את הכניסה באופנת האיחור הזאת, כולם הסתקלו, אבל אני לא יודעת אם הוא היה שם.
התלהבתי מאוד, אז לא הכרתי אף אחד מהפסגה. נגשתי ללוח השמות של התלמידים בכיתה שלי, ולהפתעתי החברה הכי טובה שלי, גיתית, היתה שם. נשארה איתי באותה הכיתה מכיתה א'...מהגן.
נכנסתי לכיתה ושם הכרתי את כולם. המורה עשתה פעילות כיתתית וחילקה אותנו לקבוצות, לפי העונה שכל אחד נולד בה.
היינו 3 בקבוצה. אני, ועוד שניים. בן ובת.
הייתה אותי- דניאל כהן, כיתה ט', רמות ירושלים. אותה- ענבל פול ואותו- אבי רן.
כולנו נולדנו בחורף (=\ מבאס...קצת.) עשינו את העבודה ביחד. דווקא הוא ואני. לא היו עוד. (כמעט =\).
אז הכרנו. שם. הוא היה חמוד. הוא הסתקל וחשבתי שאולי כבר גדלתי והתחלת מחדש. מחננה מוחלטת למתבגרת... ומאוהבת.