עוד כמה ימים יש לי יומולדת..וזה אמור לשמח אותי...אבל אמור זה שם של דג ואני לא ממש אוהבת דגים..
והרי לכם הקדמה לפוסט:
אני יודעת שאני כותבת את זה על מישהו ספציפי ואני יודעת שיש סיכוי שהוא יקרא את זה אבל לא איכפת לי...
הפוסט:
טוב הילד הזה הוא כל החיים בישבילי אבל כניראה שבישבילו אני סתם ידידה או יותר נכון יזיזה..כשאתה אומר למישהי שאתה אוהב אותה אז רוב הסיכויים שהיא תגיד לך את האמת (אם היא גם אוהבת או שלא...) וככה גם אני אמרתי, וככה גם אני רציתי וככה גם אני האמנתי לך...אני יכולה לגלות לכם דבר אחד עלי ועל ההיסטוריה הערוכה שלי עם בנים... אף פעם (והיו הרבה פעמים) לא הייתי חברה של מישהו שלא אהבתי... אבל במערכת יחסים האחרונה זה היה שונה...אני אהבתי אותך ואתה...אני לא בטוחה אם אהבתה אותי או שלא אבל לי זה לא נירא שאהבת אותי או לפחות לא מספיק...וביגלל זה אני כותבת את הפוסט...ביגלל שאני לא יכולה להגיד לך את זה ולא ביגלל שאני מיתביישת או מפחדת, אלה ביגלל שאני מיתקשרת ואתה לא מגיב, נישאר אדיש ולא נותן תצומת לב... על כל מה שאמרתי לך בשיחה האחרונה שלנו אמרת "כן",איך אני יכולה ליבנות עם מישהו מערכת יחסים כשהוא לא מראה כלפיי שום יחס? מה אני יכולה לעשות כשחבר שלי ביכלל לא מכיר אותי? אה...יש לך תשובה על זה? וביגלל זה וביגלל היחס שלך אני יכתו את הדברים הבאים פה וביגלל שאני יודת שזה לא מעניין אותך מה אתה הייתה בישבילי...
אתה, האהבה שלנו הייתה חד צדדית ואם לא אז חבל שלא הוכחתה לי אחרת... ואם אחרי שתישאל אותי למה אז אני לא יענה לך תדע שהייתה אמור להביא לבד ותדע תמיד שמה שאני הייתי בישבלך זה לא מספיק לי ולא מספיק לאף אחת שתיהיה איתה זה לא יספיק...
ותדע שאני אהבתי אותך כמו שהרבה בנות לא היו אוהבות...
ותדע שאתה הייתה הכי חשוב לי בעולם...
ותדע שאתה גרמתה לי להבין באמר שבנים לא שווים כלום ושלא צריך להיתאמץ בישבילם...
ותדע שאני אהבתי אותך ואתה בטח לא תיראה את הפוסט הזה אז סתם ישבתי שעה מול המחשב וכתבתי את מה שאני באמת מרגישה...
אז בייביי לבנתיים ואתם לא חייבים להגיב פה אלה אם אתם ממש רוצים...