"מאוחר מדי" (כמו בספרו החדש של צבי ינאי) נזכרתי לשפוך את הגיגי המותחים על השאלה "למה אני לא חוגגת את ראשית שנת 2010 (ואת ראשית השנה האזרחית בכלל)": מישהו בכלל ציפה ממני לחגוג אותה?? התעוררתי לכתיבה על הנושא בעקבות הפוסט של היפהפיה הנרדמת בו היא מברכת לשנה החדשה אבל אחר כך "מקללת" את מי שלא הגיב לה.
ובכן - בלי שום קשר לפוסט הקודם שלה, שהיה מושקע, ומעניין, אני לא נוהגת לברך לשנה האזרחית. אני חגגתי את ראש השנה לפני שלושה חודשים, וראש השנה אצלי נמשך כל חודש החגים - כי הם בעצם המשך אחד: ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה: הם בעצם חגיגה של השנה שעברה, ושל תחילת השנה החדשה. כל זה בהשקעה רגשית מאוד גדולה. אז סליחה: שנה נמשכת אצלי 12 חודשים ולא שלושה!! אם מישהו מברך אותי (אישית) לשנה החדשה אני עונה לו, אבל זה חותך אותי מבפנים. זה נראה לי מלאכותי ביותר. גם מבחינת עונות השנה, זה מוזר לי לחגוג פתאום שנה חדשה באמצע החורף. אז כן, בצ'קים שלי אני צריכה להחליף שנה והדבר גם מתבטא בתלוש המשכורת שלי, ובעוד אי אלו עניינים טכניים כאלה, אבל בעיני - לחגוג את השנה החדשה בזמן זה, בעיני כאילו מבטל את חגיגת השנה החדשה מלפני שלושה חודשים!
עכשיו, אחרי מה שכתבתי, בצירוף מקרים אירוני: את הבלוג שלי התחלתי בדיוק בסוף השנה האזרחית 2006, אבל זה באמת במקרה: כתבתי על עשרה בטבת במוצאי עשרה בטבת, וזה יצא בדיוק ב-31 בדצמבר!