(השעה - 13:19, אזעקה בב"ש)
"אמא!..אמא!!..בואי מהמטבח..בואי לחדר הפנימי, יש לי מנטרות בפול ווליום, נעביר את האזעקה הזו בפנאן, באום-נאמאה-שאנטי, בנאמאסטה.."
"עזוב אותך שטויות, באמת! אם אני אלך מכאן, שחורי (החתול) יאכל לי את כל האוכל."
"רגע..יש טלפון. כן אבא. אנחנו בסדר. איפה אנחנו? בחדר המוגן. מה חדר מוגן? מטבח. כן. אמא מגנה על האוכל משחורי. אז זה החדר המוגן החדש."
הגראד המי יודע וכמה עלינו, ואני מתחיל להתגעגע לשריקות.
*
אין מה לדאוג, אנחנו בסדר, כרגיל.
ועתה למשהו שונה בתכלית!
ג ב ר ע ם ש ל ו ש ה א פ י ם.
לא קשור. הלאה! למשהו עוד יותר לקשור!
מה היה קורה לו היו שולחים לצרי צו 8 (להזכירכם, יצאתי על 21)
(אפשר גם לחשוב על זה בתור חלום)
(דואר מגיע, צו 8 לבריקנר צרי 5940810)
(צרי מתקשר לקק"ש המקומי)
"שלום קק"ש!"
"שלום רב."
"אמור לי קק"ש."
"כן."
"יש לי 21."
"נכון."
"ובכל זאת מגייסים אותי?"
"נכון מאד."
"אבל אני עקדתי עצמי למול איש קבע בצעקות שווא-נח, מדוע ולמה זאת תעשון לי?"
"נורא פשוט. אנחנו צריכים להלחם בגרגשים."
"אבקש סליחתך?"
"כן כן. הגרגשים. המצב בעזה גרם לזה שאחת האוגדות שלנו, אוגדת-גרגש, גוייסה כולה לתמיכת עידוד בכוחות גולני הלוחמים בעוז."
"כוחות עידוד?"
"כן כן. ציידנו אותם בפונפונים תקניים."
"הבנתי. אז אני צריך להלחם לבדי בגרגשים?"
"כמובן."
"איך עושים זאת?"
"יהיה לך תדריך ע"י קגר"ש איזורך כשתגיע ותתחייל."
"אבל אין לי כלום."
"זה בסדר. אל תשכח שאתה חלק מיוזמה חדשה."
"והיא?"
"גיוס יוצאי נפשי. גייסנו את כל בעלי מדווי הנפש שיצאו מצה"ל בכמה שנתונים האחרונים וציידנו אותם בקרוקס ובמוסקטים וכובעי בוקרים, על מנת שיצודו את הגרגשים ביתר שאת ובעוז."
"איזה משכורת אני מקבל?"
"את זה תשאל את מופ"ת. שיהיה בהצלחה."
"אבל אבל, אדוני הקק"ש!"
"מה."
"אני עקדתי את נפשי ושלחתי יד בה ואף עשיתי לה מעשי סדום תחת היותי חוגר לכל דבר! אני עדיין טוראי לפי השח"ר-של"י, למען הפאקינג ה'!"
"אז מה. תפתח ראש ותאזר אנרגיות. אתה חוזר לצבא."
ואז אני מתעורר מהסיוט הזה, וחוזר לשלוותי.
הבוקר האחרון היה בסימן מעודד. כושר, כתיבה, אילתור ועבודה על בטהובן/באך (כמה חביב מצדי), לקנות מסמרים, ומה לא. יש לי גם תלמידים היום ובימים הקרובים.
פוסט הבא על ההארה שהייתה לי לפני כמה שבועות.
כמו כן, ה' גדול - איך שירדתי מאחד האוטובוסים לאחרונה נמצא מולי עמוד שלם מלא ב"דבר מלכות" לפרשת השבוע הנ"ל (ויחי). איזה נס נפלא! בדיוק מה שהייתי צריך. ישר התחלתי ללמוד.
ועתה, לדוסים (ודתלש"ים) בלבד:
הצמח-צדק, תעשה לי אי"ה, ילד!
שיהיה גם משיח!
ווהו! אני אהיה הרב(נית) שהביא(ה) את הצ"צ הבא!
יישר-כח וגזונטהייעט.
הצ"צ שליט"א-עעא!
ווהו!
וזו סוף הסגידה שלי לחב"ד.
פעם הבאה - סגידה לרב יששכר דב רוקח זצ"ל, האדמו"ר של בלעז, שיש לנו כנראה קרבה משפחתית. איזה שוס!
יאללה תהילים ברעל.
אהבות עולם
צרי.
(עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל עם ישראל -ועל כל יושבי תבל- ואמרו אמן.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
