לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

השפיל, צורה מס' 7?


שפיל. יותר מדי אני משתמש במילה. אנשים עוד מעט יתחילו להפיץ שמועות: "שמעתם, צרי משתמש יותר מדי בשפיל" שיט חשפתי את שמי האמיתי. עכשיו כולכם תוכלו לחפש בספרי הטלפונים הזהובים שלכם ומה תגלו? "שרברבים (ע"ר)" כן כן! האמת המרה!

Avatarכינוי: 

בן: 36

ICQ: 178225164 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

האור המוזהב - הארות אחרונות



עוד לפני שמצאתי את דבר מלכות מונח מולי בדיוק איפה שהייתי צריך אותו, בדיוק מתי שהייתי צריך אותו, קרה מקרה אחר, לא פחות נפלא מזה.
רק שהוא היה קצת יותר חוויתי.
הלכתי לי בעומר, בדרך לשיעור פרטי אחד. בדיוק אחרי הקריאה המאסיבית האחרונה בטאו-טה-צ'ינג, כתבי בודהא והתפילות בוקר הרגילות שלי. בדיוק התחלתי את הפק"ל הזה, שלאחרונה שמרתי עליו באדיקות די חזקה.
אני מהלך ברחובות ומתרגל טכניקה חדשה עם הרייקי/צ'י/אור - לתת לעולם את מה שאני מקבל, להפריד את עצמי. לחזור על המנטרה -

אם אני חלק מהכל, אל לי לדמיין עצמי ולהשקיע בעצמי - עליי להשקיע בהכל.

מתוך כך, להמשיך ולתת לאור שלי להתפרש הלאה, למרחק, כשאני מרגיש את זה. נאמר, שכלי המשבח משתבח בעצמו. אולי זה אותו אפקט. אבל לא את השיבוח חיפשתי. למעשה לא חיפשתי דבר מלבד הטוב הכללי.

ככל שהתעמקתי באור שנתתי וקיבלתי ונתתי וקיבלתי, ככל שנפשי נרגעה יותר ויותר לתוך ההליכה והמוזיקה, התחלתי להפסיק להרגיש את ההליכה ולהרגיש את היקום קופא תחתיי. לאט לאט אור מוזהב התפרש סביבי, לתוכי, מלמעלה. באור התגלם החיוך של בודהא, שלוותו של קרישנא, הודו של ראמא, ושירתם של כל מלאכי שרת. יש שיקראו לזה תחילתה של ירידה למרכבה. אני קורא לזה עוד אחת מההארות שלי.

"דע שבאשר אתה פוסע, אתה פוסע על נתיב ישר."

הידיעה הרגועה הזו קשה להסבר יותר מפורט מזה.

אבל לא הייתי צריך יותר מהמשפט הזה, למעשה עד עתה אני לא זקוק ליותר ממנו.

רק לזכור, להמשיך ולזכור - אין צורך לתת יותר ממה שאני מקבל, אבל להמשיך לתת, להמשיך לקבל. לאהוב לרעי כמוני, לעשות את הכבש ההוא בין הערביים, לדון בני אדם לא לכף חובה אלא לכף זכות; להמשיך להלחם בזלזול, בהתנשאות, בלשון הרע וברכילות, ובצחוקים הקטנים הללו שעלולים לפגוע כ"כ; לזכור שהשפלה ורמיסה היא שפיכות דמים; לזכור שהאנפה לבנה ללא סיד והעורב שחור ללא דיו; לדעת שבאהבה נוצרתי ולאהבה נועדתי - אך - נפשי כעפר לכל תהיה.

התניא הקדוש מזכיר לנו - הנפש, תפארתה מהמוח, וכל רצונה להודות ולהלל על כל האור האמיתי ששוטף את העולם הזה בכל שנייה. זה היצר, הגוף, הלב - שמתעתע עיתים. אך לא נועדנו להביס את הלב ואת היצר כי לולא קיומם לא היינו עומדים בפניו אפילו שעה אחת - לא - לאזן ולזכור, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.

זו הדרך. ואני מתפתח בה.

ולהמשיך ללמוד בע"פ מזמורי תהילים.

יאללה,
שיהיה לנו שקט ושלום השבת הזו
אנחנו צריכים את זה.
אהבות עולם
צרי
נכתב על ידי , 9/1/2009 16:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



114,139
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוראים לי שפיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוראים לי שפיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)